Volume 7

Page 2934

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שלח אותו לוורשה ושם למד והשתלם לרבנות אצל רבנים מפורסמים, והושפע מרבותיו אלה גם בכיוון דתי מובהק.

בשנת 1936 נשא לאשה את חנה בת ר' יחיאל הכהן גוטווירט משבנינגן (הולנד).

התמסר לפעילות ציבורית חלוצית שהתחיל בה עוד קודם לכן, בהקימו ב-1934 בבלגיה שתי הכשרות חקלאיות להכנת עולים דתיים ממערב אירופה, בעיקר מגרמניה. השתתף גם בפעולות ההכשרה בהולנד (הכשרת אנסכדה) ורבים מחניכי הכשרות אלה נמצאים בנקודות ישוב רבות בארץ, בתוכם בחפץ-חיים, יסודות וישובים אחרים של "פועלי אגודת ישראל". במאמר "ניצני בראשית" (על הגרעינים הראשונים של תנועת פועלי אגודת ישראל בגרמניה ובמערב אירופה) מסופר הרבה על עבודתו בפעולות אירגון והכשרה והתכוננות לעליה. המגמה היתה עליה תורנית לא"י ויחד עם ההכשרה המקצועית והגופנית גם הכשרה רוחנית מתאימה.

כינוסים שונים אורגנו כדי שמגמה זו תחדור ללבבות.

עם פרוץ המלחמה העולמית השניה המשיך את עבודתו בהכשרה חקלאית בדרום צרפת, לשם עבר עם הבריחה מבלגיה ב-1940.

ב-1943 עבר לשוויץ, שם ניהל עבודת חינוך מסונפת במחנות הפליטים והיה מן הראשונים לעורר את תושבי המחנות להתארגן לעליה לארץ. הצטרף לפעולות צבוריות שונות - ביניהן משלוח דרכוני הצלה לארצות מרכז אירופה והבלקן (בין העסקנים שפעלו בעיקר בזה היו: הרב ד"ר טוביה לוינשטיין, רבה של ציריך, העסקן והסופר האגודאי ה' ישראל חיים אייז, חיים גיטלר וד"ר מ. מילר בפריס).

כאשר הוקמו מוסדות נוער וילדים באנגלברג, אנו מוצאים אותו בין המנהלים - ביחד עם הרב משה סולובייציק, ד"ר חיים הלברשטט וחיים גיטלר.

באנגלברג רוכזו אז במיוחד כל הילדים שהתכוננו לעליה במסגרת עלית הנוער. בהנהלתו התנהלו גם בשנות 1943-44 הפעולות במחנות בורינגון, ררון ומורגינס, שם ייסד "סמינר לבנות". רוב התלמידות עלו לארץ בשנות 1945-46.

בתמוז תש"ה (1945) עלה לארץ (באניה "פלוסאולטרה" אשר יצאה מברצלונה, וזו היתה האניה הראשונה של העליה המחודשת אחרי מלחמת העולם השניה) עם קבוצת עולים מאורגנים מטעם "פועלי אגודת ישראל" ("פא"י").

מיד בבואו לארץ נרתם בעול העבודה הספרותית האירגונית והתרבותית של פא"י, בהמשיכו כאן את פעולתו הספרותית הענפה, שבה התחיל עוד באנטוורפן כפובליציסט, הכותב בעיקר על בעיות אחדות האומה וישוב הארץ ברוח המסורת. רוב מאמריו כתב ב"שערים" (העתון של פא"י), "המעין" (הרבעון לדברי מחשבה בהוצאת מוסד יצחק ברויאר) ובחוברות החגים של "מחנים".

יש לציין ביחוד את השתתפותו הפעילה בעבודת הקליטה והרחבת ההתישבות של פא"י.

ב-1947 נבחר בועידת אנטוורפן כחבר המרכז ואח''כ כמזכירה הראשון של המרכז העולמי של פועלי אגודת ישראל.

השתתף בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל בוינה בשנת 1929 ומרניבד בשנת 1937 ובעוד כמה ועידות.

בועידה החמשית של פא"י בפתח תקוה נבחר כחבר המרכז של פא"י בארץ ואח"כ כחבר הועה"פ וכחבר המזכירות של הועד הפועל והוא ממלא תפקיד של מנהל המרכז הרוחני של התנועה.

צאצאיו: נחמה, נחום, שלום אלימלך, ברוך, שמואל.

משה ראובן צ'רקסקי

נולד צ'רקסי, מחוז קיוב (רוסיה), ה' חשון תר"ן (בסוף 1889).

לאביו שלמה (סוחר בעצי יער) ולאמו רבקה לבית יודיצקי.

קיבל חינוך מסורתי ובבי"ס תיכוני.

מראשוני פועלי ציון באוקראינה.

בהגיעו לגיל הגיוס, התגייס לצבא הרוסי ופעל שם בין החילים ברוח תנועתו.

בצבא הגיע לדרגת סמל. לפני שחרורו הציעו לו במפקדה להשאר כפקיד גבוה בממשלה, אך בתנאי שישנה את שמו לנוצרי. דחה את ההצעה וחזר לצ'רקסי. עסק בפקידות, היה פועל דפוס, מגיה, עבד לסירוגין בעתונות.

בינואר 1913 עלה לארץ.

עבד כפועל חקלאי במושבות יהודה, שומר בכרמי ראשון-לציון ורחובות, עבד זמן מה במקוה ישראל.

היה מהראשונים שהתגייס לגדוד העברי הראשון אחרי כיבוש הארץ (1918-20).

עבד בכביש צמח-טבריה. יחד עם חברת המודדים השתתף בקביעת המקום לתחנת הכוח בנהריים.

בשנת 1924 נשא לאשה את חנה בת שלמה אפש טיין (השתתפה בהגנת תל-חי, בין סוללי כביש טבריהצמח, מסילת הברזל ראש העין, היתה חברה בגדוד

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2934). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2934