Volume 7

Page 2943

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מסר את חצרו רבת הדירות והקומות לדיור-חנם לעשרות משפחות עניות.

מזגו היה טוב לכל אדם וחובב היה את הבריות. אך נזהר מדיבור מיותר וביחוד שמר על שלות מזגו שלא יתלקח באש הויכוחים בפלפול בהלכה ואף לא במילי דעלמא.

נפטר בירושלים, ה' סיון תש"ד (24.5.47).

צאצאיו: משה (ראה כרך ב' עמוד 1054), מזל אשת הרב רבנו אבולעפיה מטבריה, שרה אשת אהרן פאפולה, נסים, רבנו , אביגדור (בעל דפוס עזריאל בירושלים).

אבא קנטורוביץ

נולד קלצק (רוסיה הלבנה) בשנת תרכ"ט(1869).

לאביו דוד (מצאצאי הגר"א מוילנה. ממשפחת פרופ' בוריס שץ . ראה כרך ו', עמוד 2336) ולאמו רחל לאה .

קבל חנוך מסורתי.

בשנת 1880 עלה לארץ עם אחיו הגדול ניסן (ראה את הערך שלו בכרך זה).

היה מומחה לקידוחי בארות.

המציא את המסננים שהגבירו את שפע המים בבארות. עשה רבות בשטח המים בפתח-תקוה.

יחד עם אחיו ניסן פרקו אניה שנטבעה בחוף עזה.

עבד בתור מסגר בבתי המלאכה של הרכבת הצרפתית (רכבת יפו-ירושלים, החלו בהנחת הפסים בשנת 1892. ראה את הערך של יוסף ביי נבון . כרך א', עמוד 70. שהגה את התכנית לסלילת מסלת הברזל).

המציא המצאות חשובות בשטח הקירור בהתחלת יסוד היקב.

נשא לאשה את מינה בת הרב מיכל מרכוס (מראשוני

מתישבי נוה צדק). הצטינה בטוב לבה ובאופיה הטוב ובכח הקרבתה - לאהבת הארץ. נשאה בסבלנות ובדומיה מופתית את מכות הגורל האכזרי - בהלקח ממנה, בדמי נעוריהם, שני בניה : שמעון ומשה . ומותם הטרגי של נכדתה אסתר שביחד עם תנוקה בועז בן יהושע צבי, שנפלו מהפצצות שהטילו המצרים במלחמת השחרור. נפטרה, י''ט סיון תשט"ו-(9.6.1955).

נפטר בפתח-תקוה, ב' תשרי תש"ג (13.9.1942).

צאצאיו: ברוריה אשת רחביה קנטורוביץ (בן-דודה), דוד, שמעון ז"ל, משה ז"ל, שושנה אשת שלמה ויסבלט, רחל אשת שלמה קפלן (ראה כרך ד', עמוד 1931).

ד"ר חיים ויסבורג

נולד בי"ב כסלו תרנ"ג (27.11.1892) בכפר דישפאלווה שבטרנסילבניה (אז הונגריה וכעת רומניה).

לאביו יהודה בן משה-גדליה הכהן (בעל אחוזה חקלאית) ולאמו אסתר בת בצלאל בלומברגר.

כשלמד משפטים ומדעי המדינה באוניברסיטת בודאפשט היה מראשי הפעילים באגודת הסטודנטים הציונים "מכביאה", שבחרה בו לקונגרס הציוני ה-י''א (וינה, 1913), ובמרס 1914 ביקר בראשונה בארץ בשיירת הסטודנטים הציונים מאוסטריה ומהונגריה. במלחמת

העולם הראשונה שירת כקצין בחזית ונפל בשבי הרוסי. במחנה השבויים השתלם בידיעותיו בשפה העברית ובספרותה, בעזרת שבויים חברי האינטליגנציה הציונית מגליציה, ואחרי המהפכה הבולשבית ברח ממחנה השבויים של קראסנו-יארסק..

בשבי השתמש בזמנו הפנוי להשתלם גם בשפה האנגלית, וכן ניתן לו להכיר את הבעיה הערבית בארץישראל מתוך שיחות עם משכילים ערבים בני הארץ, ששירתו בצבא הטורקי ונפלו בשבי הרוסי בחזית קאוקאז.

בדרך רבת סכנות והרפתקאות נמלט מתוך ההפכה הרוסית, וזמן מועט אחרי הגיעו הביתה התמוטטה הממלכה ההאבסבורגית, בעקב התבוסה במלחמה, והתפוררה לחלקיה, ויהודי נסילבניה, שבחלקם הניכר נתחנכו בשפה ובתרבות הונגרית לפטריוטות מאדיארית הועברו עם חבר מגוריהם לשלטון רומני והשתלטו עליהם המבוכה ואבדן העשתונות. רק קומץ קטן של ציונים ודוברי עברית אחדים היו בתוך רבע מליון יהודי החבל. והנה קם ויסבורג , שעבר את אסכולת ההתארגנות הלאומית ברוסיה, ובעזרת המעטים הללו עורר את המוני היהודים, וביחד עם המהפכה הכללית שבמוצאי המלחמה חולל בטרנסילבניה מהפכה לאומית יהודית, בהראותו ליהודים הנבוכים את הדרך היחידה להבטחת

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2943). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2943