הוספות ותקונים מרדכי בנטוב (גוטגלד)
נתמנה לשר הפיתוח 3.11.55 (ראה כרך ב', עמוד 1002)
ישראל ברזילי (אייזנברג)
נתמנה לשר הבריאות 3.11.55 (ראה כרך ה', עמוד 2000)
ישראל בר-יהודה (אידלסון)
נתמנה לשר הפנים 3.11.55 (ראה כרך ד', עמוד 1867)
אלוף משה כרמל (זליצקי)
נתמנה לשר התחבורה 3.11.55 (ראה בכרך זה, בעמוד 2865)
קדיש לוז (לוזינסקי)
נתמנה לשר החקלאות 3.11.55 (ראה בכרך זה, בעמוד 2857)
פנחס ספיר
נתמנה לשר המסחר והתעשיה 3.11.55 (ראה בכרך זה, בעמוד 2845)
ד"ר אברהם שרון (שבדרון)
(ראה את הערך שלו בכרך זה, בעמוד 2795) נולד ביום י"ב אלול תרמ"ג.
לאמו - רבקה בת אשר גלרנטר. בשנת תרע"ג (1913) ביקר בא"י במטרה לקבל עבודה כחימאי.
עלה לארץ בשנת תרפ"ז (1927).
חיבר תשע מנגינות לשירי רחל , שיצאו בשתי חוברות מיוחדות: בהוצאת "מוסיקה לעם" תל-אביב ובהוצאת מוסיקה הופמייסטר-פיגרו פערלג אוניברסל "יבנה", וינה (תרצ"ד-תרצ"ו) והם מושרים לעתים קרובות ברדיו ירושלים ובב.ב.ל. (נקלטו בתקליטים) בלונדון ובמקומות אחרים. לכמה מהן חיבר ק. סלומון תזמור שבו הם נשמעים.
מבין הספרים, החוברות והמאמרים שנכתבו (כמעט כולם) גרמנית, לפני עלותו לארץ : מחקר פילוסופי (וינה, 1913) , נגד השפות הלועזים (וינה, 1920), נגד המתבוללים (וינה, 1916) נגד הציונים שאינם זכאים לתואר זה (ברלין, 1925), הרהורים במהות הצמחוניות (תורגם לעברית, 1924), האימפרואליסמוס הערבי (1937, תורגם לגרמנית), נס תחית הלשון העברית (1930).
מבין הספרים, החוברות והמאמרים שפורסמו בעברית, אחרי עלותו לארץ: מפלצת הגלות הנצחית (ת"א, תרפ"ט), התאחדויות של פרוד (נגד הפילוגים לפי עדות וארצות המוצא. ירושלים, תרפ"ט), האפוטרופסים שלנו (ממשלת המנדט, "דבר" תר"ץ), לבקורת יסודי האידיאולוגיה של "ברית שלום" (ירושלים, תרצ"א), עבודה יהו דונית (ת''א, תרצ"א), על מחלת החגגת שלנו (ירושלים, תרצ''א), הערות פדגוגיות של לא-פדגוג (תרצ"ד), ממראות פרצופנו (המו"ל: הסתדרות העובדים, תרצ"א), לדוברי אידיש בכל אתר ואתר (נגד האידיש, לעשות את העברית לשפת העם בכל התפוצות. ת"א, תרצ"ג), אנטישמיות ציונית ("מאזנים", תרצ"ד, תל-אביב), מכת מדינונת (נגד תכנית "פיל", הארץ, תרצ"ז), צימציונות (נגד ציונות הצמצום. "מאזנים), למכסימליסמוס (מאזנים), לנרצעים (נגד הקומוניסמוס, "דבר"). אין תרבות (אידיש ולא היתה. ירושלים, תשי"ג), תורת הציונות האכזרית ("עם עובד", תש"ד. תורגם לפורטוגיזית), זכרונות מעולם החתולים (הוצאת "דבר", תש''א), משני עברי השעה (מאמרים מקובצים, "עם עובד" תש"ז), הערות שוביניסטיות לענין הערבים שבמדינת ישראל (תש"ט).
אבשלום פינברג (ראה כרך ה', עמוד 2337)
בגבולות חדרה - עמק-חפר, על אחת הגבעות המשקיפה על גוש פרדסי "עטה", אדמות וואדי-חווארית וימה של חדרה, הולך ומוקם כעת גלעד בשם "יד-אבשלום" לזכר גיבור ניל"י אבשלום פינברג ז"ל אשר נפל לפני 35 שנה במדבר פארן, ועקבותיו נעלמו.
הגלעד מוקם על ידי אחיותיו צילה שהם ושושנה וילבוש באדמת ישראל ("לוליק") פינברג ז"ל, אביהם, מראשוני ביל"ו, (ראה כרך ה', עמוד 2338).
מסביב לגבעה יינטעו עצים ויסללו שבילים עם סידורים נאים ורשת מים לנוחיות עוברי אורח., וזה יהיה אחד המקומות המונומנטליים היפים ביותר במחוז חדרה והשומרון, לזכר גיבור ניל"י.