המרקחת של האמבולאטוריון שקיימה חברת "עזרת חולים". משעברו העיר וכל הפלך לשלטון רומני ב1919 הצליח לקשור קשרי ידידות עם הגנרל המפקד וניצל קשרים אלה בתקופת המעבר להציל ממשפטים צבאיים חמורים יהודים שנתפסו והואשמו בעבירות על פקודות השלטון הצבאי, וכן הצליח בהשתדלותו להציל ולשחרר פליטים יהודים שנתפסו בבריחתם מתוך ההפכה והפרעות שהתחוללו אז באוקראינה.
ב-1924 עלה לארץ עם רעיתו והתחיל בעבודה חלוצית בניפוץ חצץ ובסלילת כבישים ואח"כ בפועל בביתהחרושת "סיליקט". לאחר זמן צירף את ידיעתו המקצועית להונו הקטן של שותף ויסדו יחד את המפעל וביתהמסחר "חוט וחבל", ואחרי עוד זמן נאלץ לעזוב את השותפות ויסד לו מפעל ועסק עצמאי "חבל וסרט" בתל-אביב.
כיודע וחובב נגינה ומוסיקה מנעוריו השתתף ישראל נאמן ביסוד אגודת חובבי חזנות ושירה עברית עם זבולון קוארטין ז"ל, וכעת חבר פעיל ב"לחן" ליכוד חובבי נגינה" ומנעים זמירות במסיבות חברים וידידים. חבר פעיל בבית ציוני אמריקה ובאגודה לידידות ישראל-אמריקה. לרגל מסעיו באירופה לפני שנים רבות לצורך ניתוח התרשם מאד מנכונותם הנדיבה של אחי מיסדר הבנאים החפשים להיות לו לעזר באסון שקרהו, ומאז השתוקק להגיע להשתלמות מוסרית ורוחנית כמוהם בשיפור האדם כחבר המשפחה האנושית, - ובסתיו 1955 נתקבל כאח בלשכת "יצחק ילין" של מיסדר בני ברית, ובאביב 1956 בלשכת "מוריה" של הבנאים החפשים בישראל.
בתו: רבקה אשת יעקב בן-מאיר (ממשפחת הסופר בן-אליעזר) בנותיהם : ליאורה, נאוה.
יוסף צבי מילסון
נולד בשנת תרנ"ו (24.7.1896) בחמלניק. מחוז פודולסק, שבאוקראינה.
לאביו ישראל (בן למשפחת חסידים) ולאמו נחמה בת יוסף דיכטר-פייגנזון .
למד בחדר, בחדר מתוקן ואח"כ בגימנסיה רוסית.
ב-1913 היגר לארצות הברית, שם עבד ביום והמשיך בערבים את לימודיו בבית-ספר גבוה. היה פעיל בארגון לעזרת יהודי רוסיה.
במלחמת העולם הראשונה התנדב לגדוד העברי האמריקאי והגיע לארץ עם ראשוני המתנדבים בראשית 1918. אחרי שחרורו מהצבא נשאר בארץ ועבד במשק מחנים, אח"כ עבד זמן-מה במדידות בשביל מפעל רוטנברג בעבר הירדן - ואח"כ עבר לחיפה. כאן היה בין פעילי ה"הגנה". כשנפתח "המשרד לעבודות צבוריות" מטעם הסתדרות העובדים, נכנם להנהלתו בחיפה. ארגן קבוצת פועלי בנין וביצע עמה עבודות-בניה בחיפה ובסביבתה. השתתף בארגון אגודת פועלי הבנין ולשכת העבודה בחיפה ושימש בהן כמזכיר.
ב-1925 נשא לאשה את חנה בת מנחם אדלר. השתתף ביסוד שכונת בת-גלים, בנה בה את ביתו, והיה חבר הנהלת השכונה במשך שנים רבות.
ב-1927 נוסד ביזמתו המשרד הקבלני של ההסתדרות בחיפה והוא נתמנה למנהלו. באותה תקופה השתתף ביזמה ובפעולה לארגון משוחררי הגדודים העברים להתישבות חקלאית (יסוד כפר אביחיל בעמק חפר) ושנים אחדות היה חבר בהנהלתו.
בגלל חילוקי-דעות עיקרוניים עזב ב-1933 את המשרד הקבלני וההסתדרות ויסד את חברת-הבניה הפרטית "בונה" בע"מ בחיפה והנו מנהלה עד היום.
השתתף ביסוד מועדון "מנורה" בירושלים, חבר ה"בריטיש ליגיון" ושנים רבות היה חבר מרכז אגודת החיילים המשוחררים.
ב-1938 ארגן פלוגת חיילים משוחררים במסגרת הצבא הבריטי, שפעלה במלחמה בטרור הערבי להשקטת הארץ. לאחר זמן מה נצטרפו לפלוגה זו ארבעים צעירים שנשתחררו מפלוגות הלילה של וויינגייט - וביניהם גם רב אלוף מרדכי מקלף, במלחמת העולם השניה היה חבר מפקדת הג"א בחיפה וזמן-מה ניהל את מפעל האשלג בסדום.
בשנים האחרונות הנו יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בחיפה וסגן יו"ר המרכז הארצי של הקבלנים והבונים, חבר הנהלת בנק קופת-עם, חבר מועצת המוסד לביטוח לאומי, ובשנים 1955-1951 חבר מועצת עירית חיפה.
צאצאיו: בלהה אשת שמשון ארד (בשרות החוץ, כעת מזכיר ראשון בשגרירות ישראל בוושינגטון), מנחם (בוגר האוניברסיטה העברית, קצין-צנחנים בצה"ל), נצה.
משה בנימין פומרוק
נולד בשנת תרס"ב (18.3.1902) בראדום שבפולין.
לאביו צבי זאב ולאמו לאה שרה בת חיים שטיינברג. למד בחדר ובגמנסיה וב-1919 עלה לארץ עם הקבוצה הנודעת "105" והמשיך בלימוד משפטים. עבד ביבוש בצות בביתניה ובחקלאות בדגניה, בשמירה ובסלילות