Volume 8

Page 3087

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה פרופיסור מ. שור) חבר הועד של הפאן-קלוב היהודי וחבר הועד של אגודת הציירים והפסלים.

התמסר במיוחד לחקר האמנות הפילאסטית העממית היהודית והתיאטרון, ולשם כך ערך נסיעות באפריקה הצפונית, אמריקה, ובארצות אירופה, ביניהן ספרד. את רשמיו-מסעותיו פירסם ב"היינט", וגם ב"דבר", וב"מנורה ז'ורנל" - באנגלית, ניו יורק.

בחיפושיו אחרי עקבות בתי-הכנסת בפולין שנבנו ע''י בני-משפחתו ס"ט מספרד, גילה את האדריכל, הפסל והצייר הבלתי ידוע מסוף המאה השמונה עשרה דוד פרידלאנדר. הוא הקים בתי-כנסיות בערים גרויאץ, פיוטרקוב, וישוגרוד, חיטב בכל מקום את ארון הקודש, וצייר "פראסקות" על נושאים תנ''כיים ולפי ה"זוהר". דוד פרידלאנדאר עיצב על עמודים גולת כותרת מקורית עברית בצורה של הכרובים, והפסל אברהם אוסטרז'גה השתמש במוטיב זה למצבת "אהל-פרץ" בוארשה. לפי הזמנת ד"ר יעקב קלצקין, פירסם י. מ. נ. מאמר על דוד פרידלאנדאר ב"אנציקלופאדיה יודאאיקה" עם במה צילומים, שהועתקו משם ל"אנציקלופדיה העברית" של "מסדה". בתי-הכנסת נהרסו ע''י הנאצים, ויתכן שתצלומים, שערכם למען חקר האמנות רב, נשארו בארכיון של ה"אנציקלופאדיה יודאאיקה" בניו-יורק ובארכיון הפולני לחקר האמנות.

התעניין בתעשית סרטים, ולשם כך השתתף כשחקן בראשותה של אסתר רחל קמינסקה בסרט האילם "תקיעת כף". היה ממיסדי תעשית הסרטים היהודיים בפולין. כתב סצינריות "על חטא", והשתתף ב"ספר-הבימוי" של הסרטים "מכתב לאמא" ו"תקיעת כף". הסרט "על חטא" עם דזיגן ושומכר, הולצר ומוראבסקי, הוצג על יסוד עסקי בברודביי, והמבקר של "ניו יורק טיימס" ציין, שהמחבר גילה את היופי של הנשמה היהודית כישראל זנגביל בסיפורי-הגיטו שלו. בשנת 1936 זכה בפרס לסרט מטעם ה"ג'וינט".

היה בין מיסדי התיאטרון הזעיר "עזאזל" ותיאטרון בובות "חד גדיא", שהשתתף בהם. כסופר כתב משחקיבינים להצגת "פריזי" למנדלי מוכר ספרים, בביומו של זיגמונט טורקוב.

מיום הווסדו של עתון "דבר" שימש כסופרו, לפי הזמנת ברל כצנלסון, והשתתף בגליון הראשון. אחרי הפסקה, חידש את השתתפותו ברשימותיו על תיאטרון, ספרות, ציור וכו'. בשנת 1926 השתתף ככתב בקונגרס בבזל, ורשמיו פורסמו ב"היינט", "דבר" ו"צייט" בלונדון.

ביקר בארץ בשנים 1924 ו-1935, ובשנת 1940 עלה לארץ אחרי נידודים ותלאות דרך הכיבוש הרוסי בוילנה. משנת 1944 חבר מערבת "דבר" ו"דבר השבוע". כותב מסות, פאליאטונים ובקורת על תיאטרון, קולנוע וספרות.

בשנת 1950 היה חבר הועד של אגודת העתונאים העברים בארץ. חבר הפאן-הקלוב העברי.

כתב בעתונים: "לודזר מורגנבלט", "טאגבלט",

"טאג" (ניו-יורק) "די מנורה ג'ורנאל" בניו-יורק, "ליטארארישא בלאטאר", "אידיש פולק" ו"היינט" בוארשה, "גולדאנא קייט" (תל-אביב, - הרבעון מטעם ההסתדרות בעריכת אברהם לוינסון ואברהם סוצקבר).

פסאבדונים ספרותיים: סגול, פילמאי, א. פויגל, קיביצר ואחרים.

הוציא ספרים: מחזה עממי "שבת-אויבס" (1924), - "דער ויליונאר" (1935). ספר שירים: "יום טוב אינדערוואכן" (1935) (שירי ה"זוהר" תורגמו לעברית ופורסמו באנטולוגיה לשירת אידיש, שהופיעה בניויורק,) מחזה "פייארן אין טולאדו" מחיי האנוסים בספרד פורסם בירחון "אות" בוארשה בשנת 1939. המחזה "דון קישוט אין שאטן פון פאלמן" פורסם ב"גולדנה קייט" בחוברת 16 ובתדפיס מיוחד ב-1953. (המחזה תורגם לעברית על ידי המחבר).

השאיר בכתובים: מחזה עברי "הרי זה משחק", המתאר את המאבק של הישוב לפני קודם המדינה. פואימה דרמטית תנ"כית באידיש:, "קדמון", שפרקים פורסמו, מחקר על האמנות העממית היהודית, שירים ופואימות וסצינריות ביניהן על באלט.

השתתף בוארסיה היהודית של הסרט הישראלי בשם "בא היום", בביומו של שווייג מירושלים, מטעם הסוכנות היהודית, ובסרט קצר של הזמר סידור בילרסקי.

ביבליוגרפיה: לאקסיקון לספרות ועתונות (זלמן רייזין), לאקסיקון לתיאטרון (זלמן זילבצוייג) ד"ר י. שיפר ב"ביכר ואלט" (וארשה) מסות מאת ישראל ראבאן בירחון "אות", ועוד.

במלחמת העצמאות שימש כמרצה בצבא הגנה לישראל.

השתתף ברדיו ב"קול ירושלים" ו"בקול ציון לגולה" בסקירות על התיאטרון העברי. מרצה בהתישבות העובדת ובסימפוזיונים.

מתוך שאיפה להחדיר את ערכי האמנות הפלאסטית העממית היהודית, הרצה בפני אדריכלים וציירים בארץ, ופירסם מסות על נושא זה.

נפטר בתל-אביב, במוצאי שבת, י"ז תשרי תשי"ז (22.9.56( ונקבר על-יד יוסף רגב ויוסף הפטמן בנחלת יצחק.

בנו: יהודה (צייר), לאמו דבורה בת וולף אלתר (מאלברום).

ד"ר רפאל זליגמן

נולד בשנת תרל"ה (1875) במינסק שברוסיה.

לאביו יעקב (חרשתן, ממשפחת רבנים וחסידים) ולאמו (אחות הסופר העברי יהל"ל - יהודה ליב לוין).

למד בחדר, בבית-ספר ובאוניברסיטאות ברן וג'נבה והוסמך לד"ר לפילוסופיה. חזר לרוסיה והקדיש את הדיאלקטיקה הפילוסופית-הפובליציסטית שלו בספרותי האידית להעלאת הרמה התרבותית של המוני היהודים

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3087). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3087