Volume 8

Page 3099

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קבלו לשם נתינות אמריקאית במלחמה העולמית הראשונה בשלטון התורכים). צירוף השם המקורי של המשפחה והתואר פרוש , שנעשה כינוי מיוחד לר' נפתלי צבי , בשל חסידותו (לפי שיטת הגר"א מוילנא, שנקרא גם הוא "החסיד") ופרישותו מהבלי העולם הזה כדי להתמסר בשלמות לעיסוק בתורה ובעבודת הבורא, ולפי מסורת המשפחה נקרא "הפרוש הווילקומירי", אולי משום שבהיותו כבר אברך נשוי ישב תקופת-מה בביתהמדרש בעיר וילקומיר שבליטא ולמד בו יומם ולילה, ולומד כזה נקרא אז בפי העם בכינוי "פרוש", וכן נשאר הכינוי "פרושים" למתנהגים בחסידות לפי שיטת הגר"א, להבחנה בינם ובין החסידים לפי שיטת הבעש"ט, שהגר"א וההולכים בעקבותיו פסלו את החסידות ההיא ובשל התנגדותם לה נקראו גם "מתנגדים". ובאחרונה ויתרו בני המשפחה על השם גליקמן והחזיקו בשם העברי פרוש (במבטא האשכנזי פורוש) בלבד. לפי מסורת המשפחה ערך גלות במשך שלש שנים והכשיר את עצמו לעלות לארץ הקודש בקדושה ובטהרה, ובאותו זמן ניהלה את החנות וכלכלה את הילדים אשתו לאה בת ר' אליהו הכהן (נכדת ר' עקיבא מסלוצק).

בשנת תרט"ו (1855) עלה לארץ עם אשתו ושני ילדיהם בטלטולי-דרך קשים ביבשה ובים, לרגל מלחמת קרים, ומיפו לירושלים עלו ברכיבה על גבי פרדות באשר כביש לעגלות עוד לא היה אז בארץ.

נפטר בירושלים, ח' חשון תרכ"ו (1865).

צאצאיו : שלמה זלמן, גרשון (ראה את הערך שלו בכרך זה).

הרב שאול חיים הלוי הורביץ (הרב מדובראבנה)

נולד בשנת תקפ"ח (1828) בוילנא, שבליטא-רוסיה. לאביו הרב אברהם הלוי , שהיה מו"צ בוילנא.

למד בישיבות ובבתי-המדרש בוילנא ונתפרסם עוד בגיל צעיר כגדול בתורה, והגאון רבי דוד טבלי ממינסק בחר בו לחתן והשיא לו את בתו.

המשיך לשקוד על לימוד התורה, ובשנת תרכ"ה

(1865) נתמנה לרב בעיירה דובראבנה, ובהיות עבודת הרבנות מועטת בעיירה התמסר לעבודה חינוכית. החזיק בביתו בחורים, וכלכלתם על חשבונו, והיה מלמדם ומטפל בהם, כאילו היו בניו, בכל צרכיהם בחומר וברוח. (בנים או בנות משלו לא היו לו כל ימיו).

בשנת תרמ"ג (1883) עלה לארץ, התישב בשכונת מאה שערים בירושלים והחל משרת בה את הצבור בתור רב השכונה. כאן יסד את התלמוד-תורה "פרי עץ הדר'' והישיבה הגדולה "מאה שערים" וכושר השפעתו כדרשן וכאיש-שיחה רכש נדיבים ועסקנים והשיג אמצעים לבנות ולקיים את הבנין הגדול של היכל הישיבה וביתתבשיל להזנת הלומדים. כן בנה בכספו בית-מדרש לבעלי מלאכה, נתן להם יום-יום שיעורים בתורה בהסברה פשוטה וקלה להבנתם של אנשי עמל, ובשבתות היה מלמדם הלכות שבת, ואילו בישיבה שוטט עם תלמידיו בנתיבי הבקיאות והחריפות בספירות הגבוהות של העיון בש"ס ובפוסקים, וכך היה, בלשון ימינו, "מורה עממי" ו"מורה אקדמאי" כאחד.

בעסקי צבור של מחלוקת היה גוזר שתיקה על עצמו, אך נתן יד לעסקי צבור של מעשים לטובת הכלל. עמד בראש ועד השחיטה שיסד הרב משה יהושע ליב דיסקין מבריסק (ראה כרך ב', עמוד 565), עסק בהתקנת מקואות-טהרה, היה אחד מאפוטרופסי חלקת האדמה שליד קבר רחל, שנקנתה על-ידי הרב וחובב-ציון הנודע רבי צבי קאלישר מפוזן.

בתרמ"ט (1889) נסע בראש משלחת מיוחדת למושבה עקרון בדבר ישוב סכסוך השמיטה וסידר את ההסכם בין האכרים ובין פקידי הבארון רוטשילד.

חיבר את הספרים "כלילת שאול'' (כללים בסוגיות הש"ס - וילנא תרל"ט), "מצפה שאול", "יד שאולי", "פרי עץ חיים".

נפטר בירושלים, ג' טבת תרע"ו (10.12.1915).

בנים לא היו לו, אך גידל וחינך מגיל עשר והביא אתו לארץ את בן-אחותו יוסף גרשון , הוא הרב יוסף גרשון הורביץ , שירש את מקומו בראש ישיבת מאה שערים (ראה כרך ו', עמוד 2617).

יעקב כספי (זילברמן)

נולד בט"ז באדר תרמ"ט (1889) בירושלים.

לאביו אברהם חיים זילברמן (ראה כרך ב', עמוד 417) ולאמו נחמה רבקה בת ר' משה יהושע יאנובר (דיסקין) , ממיסדי שכונת מאה שערים בירושלים.

למד בחדר ובתלמוד תורה של "עץ חיים" ואח"כ בבית-הספר למל ובבית-הספר למסחר של חברת "עזרה" בראשיתו, ובקיץ 1909 נתמנה בתור פקיד ואח"כ מנהל סניף חיפה של הפירמה לקומיסיון וילהלם גרוס (ראה כרך א', עמוד 325), והיה פעיל בעניני הצבור היהודי המתהוה בחיפה.

ב-1913 נשא לאשה את עדה בת יעקב גליקברג.

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3099). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3099