Volume 8

Page 3117

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה חבר בתנועות הנוער הציוני בעירו.

בשנת תרע"ד (1914) עלה לארץ.

פתח יחד עם אחיו מתתיהו (ראה את הערך שלו בכרך זה) בית דפוס, בית מסחר למכשירי כתיבה, לתקוני עטים נובעים, לממכר כרטיסים לתיאטרונים ובמות אומנותיות וספרותיות.

חבר פעיל במכבי, במטבח התה, במטבח עם - למחוסרי האמצעים במלחמה העולמית הראשונה ביפו-תלאביב.

במלחמה העולמית הראשונה (1917) נאסר עם בני משפחתו בתור נתיני אויב (נתינים יונים) יחד עם עוד 350 יהודים, ונשלחו לחומס-חמה ע"י חלב (סוריה). הגיש עזרה לגולים ובארגון יבוא מזון.

בשנת תרפ"ה (1925) פתחו סניף לבית מסחרם בתלאביב, ובשנת תרצ"ו (1936) עזבו את יפו.

מהראשונים שהחלו להדפיס סריות של תמונות ממראות הארץ ואישי הישוב והציונות.

סוכנים ראשיים לעטים הנובעים של "פרקר" בארץ (קודם - גם של עבר הירדן).

חבר לשכת המסחר, אח בלשכת "הכוכב'' (הבנאים החפשים) בתל-אביב.

נשא לאשה את חסיה בת אליהו פלדמן.

צאצאיו: כרמלה אשת מנחם וילר, דליה.

ד"ר אבנר נחושתן (אלפרד קופפרברג)

נולד בשטטין בגרמניה, בחדש ניסן תר"ן (14.4.1900). לאביו ליב (לודויג) קופפרברג ולאמו אלזה בת וילהלם וולף הולדהיים (הוא נינו של הרב שמואל הולדהיים ז''ל, אישיות יהודית-גרמנית ידועה).

סיים את למודיו בפקולטה הפוליטית של האוניברסיטה ברלין ובפרייבורג.

התחיל לעבוד כעתונאי בשנת 1924. בשנת 1923 נשא לאשה את מרגלית (גרטה) סלומון. היה העורך הראשי של ה"איזראליטישס פאמיליענבלאט" בהמבורג.

ציוני מנעוריו, בהן היה קשור קשרי ידידות עם ד"ר חיים ארלוזורוב.

היה עסקן אגודות ציוניות והקרנות הציוניות במשך עשרות בשנים בגרמניה.

בקר בא"י בשנת 1934 ופרסם ספר על רשמיו בשפה הגרמנית בגרמניה.

עלה לארץ בשנת 1934.

בשנת 1936 התצטרף ל"הגנה" מאז 1939 משתתף במערכת העתון התל אביבי "ידיעות חדשות", כותב בשביל עתונות חו"ל.

ב-1949 פרסם רומן בשם "בין המצרים", על רקע חיי היהודים בגרמניה ושלטון הנאצים.

מפעילי לשכת "ביאליק" במסדר בני ברית.

צאצאיו : זאב נחושתן (נשוי לרות אנגרס בקבוץ ארז. להם בן אחד:דרור); גבריאל (נשוי לתקוה פודרשבסקי בקבוצה יזרעאל. להם בן אחד: רונן).

סעדיה דמארי

נולד בשנת תרע"ג (1913) בכפר דמאר שבתימן.

לאביו זכריה (היה מלמד לילדים ובשארית שעות היום היה עובד בבית-מלאכתו לתיקון כלי-יריה של ה"גויים" (ליהודים אסור היה להחזיק כלים כאלה) ולאמו אילה.

בגיל שנתים וחצי הכניסו אביו לתורה וצירף אותו לחבורת תלמידיו ובגיל חמש גם לעבודה (לעזור בעבודות הקטנות במקצוע, כגון ניקוב חורים, הרקת תרמילים, מילוי הכדורים באבק-שריפה, וכדומה). בגיל שש

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3117). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3117