Volume 8

Page 3129

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה פעיל בהתאחדות לאומית -עממית במושבה.

ב-1921 היה חבר המזכירות של מועצת פועלי פ"ת.

ב-1921 היה פעיל בהגנת פתח-תקוה ותל-אביב.

ב-1923 היה מפקד נוה-שאנן.

היה חבר המועצה המקומית בפתח-תקוה, וזמן מסוים (1924-25) היה סגן ראש המועצה.

ממיסדי המושב חרות ע"י תל-מונד, והיה בין ראשוני כפר אז"ר.

במאורעות 1936 מפקד שכונת ברנר בתל-אביב וכן מפקד כל האיזור של המושבות יבנאל וכפר תבור.

משפחתו האמידה, שאתה בא לארץ, איבדה את כל הונה במשק אשר הקימה, אשר היה מיוסד על עבודה עברית ומתוך יחסים הוגנים עם העובדים.

היה בין לוחמי העבודה העברית במושבה ועזר במיטב יכולתו לארגון הפועלים במושבה, בלשכות העבודה, ב"יכין" ובמחלקת העבודה של הסוכנות.

היה בין מיסדי "יכין" ועבד זמן ידוע ב"יכין" ובסוף ימיו היה פקיד מחלקת העבודה של הסוכנות היהודית.

כתב מאמרים בעניני הפועל העברי במושבה.

היה אחד הטיפוסים המופלאים של העליה השניה, אשר רוב שנותיו בעבודה בארץ, לא כפף את גבו ולא העיב את אור פניו. חייל אלמוני בצבא א"י העובדת היה כל ימיו, ביושר הקו, בנאמנות, במסירות ובמרץ - בהם שירת את תנועתו, תנועת הפועלים.

חבר טוב ומסור היה, בעל רוח טובה, מרוחו ואור פניו האציל על סביבותיו.

ידע לשמור אל אש הנעורים בקרבו ועל סער רוחו - עד סף הזקנה, עליו עמד.

נפטר בתל-אביב, כ' תשרי תש"א (22.10.1940).

צאצאיו: מרדכי, רבקה אשת אהרן איצקוביץ (ראש המועצה המקומית-גבעת עדה).

יעקב צדקוני (רעכטמאן)

נולד י"ד אדר א' תרס"ב (21.2.1902) בסוחצוב, מחוז ורשה, פולין.

לאביו ר' אברהם רעכטמאן (סוחר) ולאמו איטה בת ישראל פונקלשטין.

קבל חינוך בחדר, בי"ס "תרבות" בסוחצוב, גימנסיה בפלוצק ומכון לכלכלה ומסחר בורשה.

חניך תנועות נוער ציוניות בחו"ל ולבסוף חבר "צעירי ציון" וראש קבוצת עליה ב"החלוץ" בורשה. שם החל את עבודתו בפקידות בשנת 1920 ב"דזונט".

ב-1923 ערך והוציא מאסף ספרותי בפולנית "מלודה שטוקה" - (אמנות צעירה).

ב-1921 אושר לעלות לארץ, אולם בגלל מאורעות מאי של אותה שנה עוכבה העליה. ב-1923 הבריח את גבול פולין-רומניה ושהה בצרנוביץ באופן בלתי ליגלי כמחצית השנה. היה פעיל בארגון שכלל כ-500 העולים ה"בלתי חוקיים" ושהתרכזו אז בעיר זו ונבחר לועד הפעולה לעליתם המהירה לארץ.

בסוף העליה השלישית, ב-1924, הגיע לארץ לפי תעודת פליט מאוקראינה.

למחרת רדתו מן האניה החל לעבוד בטבק במנחמיה שבגליל התחתון בשכר של 6 גרוש מצריים ליום. כאן התקרב למשפחת צ'יז'יק ומפי אפרים קיבל - יחד עם קבוצת צעירים עולים חדשים - הדרכה ראשונה בשימוש בנשק שהביאו אתם מחו"ל ונרשם כחבר בהגנה.

עבד במושבות הגליל, יבנאל ובית-גן בחקלאות ובכביש.

גר כשנתיים ברמת-גן (1925-1927) ועבד בה ובנקודות הסמוכות לה בפרדס, בחקלאות, כביש ובנין. נבחר לחבר ועד הפועלים בתפקיד ריכוז עניני התרבות. היה בין מיסדי הספריה הצבורית של המושבה.

ב-1925 עם קום ה"יידישער וויסנשאפטליכער אינסטיטוט" - ייוו"א - בוילנה הצטרף אליו כאספן ופעיל במכון מדעי זה בכל שנות קיומו מקודם בוילנה ועתה בניו-יורק. מעביר מהארץ חומר ומשתתף בפרסומי החברה. ב-1946 מונה בא-כח המכון לישראל.

עם הופעת "דבר" (1925) החל לשגר לעתון כתבות על הנעשה ברמת-גן וסביבותיה. במשך הזמן עבר מן העבודה הגופנית לעתונאות. עד 1934 שימש כתב נודד קבוע של "דבר" ופרסם בו מאות רבות של רשימות בעיקר מנקודות דרום-יהודה והשרון.

ג. קרסל במאמרו "דברה של תקופה" במאסף במלאת 25 שנים ל"דבר" כותב--- "כתבים נודדים" בכל פינות הארץ שוטטו סיירו והביאו פרי רשמיהם וידיעותיהם בצורת סיכומים קצרים, בדרך שנצטרפה לו, לקורא, תמונה מהנעשה בכל פינה בארץ, בה רוחשים חיי עבודה ויצירה. כתבים נודדים כאלה היו י. צדקוני וי. יודילביץ".

לאחר פטירתו של ביאליק "פירסם עבודה ביבליוגרפית גדולה ב"דבר", על "ביאליק בדבר" שהראתה מה מקום רב חפר המשורר בעתון פועלי א"י, מאז גליונותיו הראשונים עד פטירתו.

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3129). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3129