Volume 8

Page 3148

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

המקורי הרכבי, של המשפחה. (ראה ערכו של מאיר הרכבי, כרך א', עמוד 504).

אחרי למדו בישיבות מיר ורמילס שבווילנא עלה ארצה בשנת תרנ"א (1891). התחיל לעבוד בתור פועל חקלאי ואח"כ כמנקר בחדרה, בראשון לציון, ובסוף השתקע בפתח תקוה ועסק בניקוד ואחרי כמה שנים פתח לו אטליז.

מתוך משיכה לחקלאות קנה 20 דונם קרקע ונטע כרם גפנים וטיפח אותו בשקידה. וכדי להשיג כספים לטיפוח המשק המשיך לעבוד גם בניקור ובקצבות, שבגללה נפגע בגופו לכל ימיו.

כשנסע בתענית אסתר תרס"א (1901) עם הרועה הערבי שלו, חמדן, לקנות בשוק לוד בהמות לשחיטה, התנפלו עליו ליד יהודיה שודדים ערבים בהנהגת השודד הידוע מחמוד חסן מכפר-ענה, גזלו את כספו ושברו את שתי ידיו, ואלמלא הרועה שהצילו היו גם הורגים אותו. השודדים נתפסו ונדונו לשש שנות מאסר כל אחד. והוא נלקח לבית החולים בירושלים, שם ריפאוהו מהחבלות בכל גופו, אך ידיו נשארו מעוקמות, וגם כשנסע לאחר זמן להשלמת הריפוי בברלין לא יכלו להחזירן לצורתן הקודמת.

כשנעקרו רוב הכרמים בפתח תקוה ב-1907 בגלל חוסר שוק ליין, עקר גם הוא את כרמו, רכש אדמה נוספת ונטע פרדס. התמסר כל ימיו לעיבודו, העסיק בו פועלים עברים מאנשי העליה השניה, ביניהם מאנשי הצמרת במדינה כיום, ופרדסו היה המטופח ביותר בארץ וזכה בפרסים בתערוכות הדרים.

היה פעיל בכל עניני הצבור, ברכישת תבואות ומספוא במאורגן, בניהול קופת-אשראי "עזרה", בועד אגודת הכורמים, בסניף אגודת "פרדס" שהיה ממיסדיה, ביסוד התאחדות האכרים, בועד השמירה וההגנה ובהגנה משפטית מפני עלילות השכנים הרעים, ועוד, ומעולם לא חסר פנאי ומרץ לעשות את הנדרש ממנו לטובת הצבור או הזולת.

בשנות 1933-1923 היה בא-כח בנק אנגלו-פלשתינה בע"מ בפתח תקוה וסביבתה.

במלחמת-העולם השניה, כשהפרדס אכל כספים בעיבודו ולא נתן הכנסה, ורבים מכרו את פרדסם או הזניחוהו, מכר הוא את ביתו, שיוכל להמשיך בטיפוח פרדסו כראוי, וכשהגיע הזמן למסור את הבית לקונהו יצא לגור בבית קטן בשיכון פג'ה, ומשם היה רוכב יוםיום על חמור קטן לפרדסו הרחוק, לעבדו בשקידה מבוקר ערב, כשהוא עצמו כבר היה בא בימים, עד שנפל למשכב.

אחרי מות רעיתו ובנו בכורו, בחלותו את מחלתו האחרונה, נפטר גם הוא בפתח תקוה, כ"ד אלול תשט"ז (31.8.1956).

שמות רעיתו וצאצאיו: ראה בהוספות, בעמוד 3189.

קלמן ארקין

נולד ברוזנוי, פלך גרודנה (פולין) בשנת תרל"ח (1878).

לאביו צבי (ראה כרך א', עמוד 404) ולאמו חנה בת אברהם שלמה.

קבל חנוך מסורתי.

נשא לאשה את דבושה בת יהודה לובוב (נפטרה בעקרון, באדר תשי"ג).

בשנת תרמ"ג עלה (והוא בן חמש שנים) לארץ עם בני משפחתו.

הוריו היו מראשוני מיסדי המושבה "מזכרת בתיה" (עקרון).

בגיל צעיר החל לעזור למשק המשפחה, וכל ימיו הוא חקלאי, עובד אדמה מסור.

בהתחלה עסק בעיקר בפלחה, אח"כ נטע פרדס ועצי פרי.

צאצאיו: צביה אשת ישראל דננברג, רחל אשת נתנאל רודבסקי, שרה אשת יוסף סובלמן, מרים אשת יהודה שפירא, מנחם, צבי, יוחנן.

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3148). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3148