Volume 8

Page 3166

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נתן הרבה ממרצו לעיסוק בצרכי צבור. היה חבר בועד המושבה ואח"כ במועצה המקומית של פתח-תקוה ברשימה חרדית, וכשזו לא היתה בעיניו תקיפה למדי בהגנה על הדת, היה מופיע ונבחר ברשימה מיוחדת של עצמו, וכן היה לפעמים מתקשר עם גושים אחרים,

אפילו שמאליים, לתמוך בדרישותיהם תמורת תמיכה מצדם בדרישות הדתיות שלו. אך עם קיצוניותו הדתית היה אזרח נאמן למולדת ונתן יד לכל פעולה צבורית ולאומית לטובת הכלל, וכן היה מוכן לעזור באופן פרטי וצבורי לזקוקים לכך, ללא הפליה לפי מפלגות והשקפות מדיניות ודתיות. היה חבר הנהלת בית הכנסת הגדול וחבר פעיל באגודת גמילות חסד, ועוד. השתתף ביסוד מושב זקנים המקומי והיה ממנהליו הראשונים.

נפטר בפתח-תקוה, ט"ו טבת תשט"ז (30.12.1955).

צאצאיו: אליהו אייזיק סוקר (מפעילי המכבי וגזבר קופת מלוה חקלאית בפתח-תקוה), חיים אריה (חבר ב"דן"), אברהם צבי (פקיד במס הכנסה), רחל אשת משה גלילי .

גרשון הנדל

נולד באוסטרולנקה, מחוז ביאליסטוק (פולין), בל"גבעומר תרע"ד (13.5.1914).

לאביו אליעזר-דוד ולאמו רבקה-דבורה בת שמואל סגל (ממשפחת רבנים ושו''ב).

למד ב"חדר", ישיבה, ובבית-מדרש למורים בוורשה.

בהיותו עוד נער הצטרף לתנועת "השומר-הצעיר" ואח"כ ל"השומר-הלאומי" וסיים קורס-מרכזי למדריכים מטעם תנועה זו.

בהשפעת המאורעות תרפ"ט (1929) בארץ-ישראל הצטרף לתנועת-ז'בוטינסקי, שהעלתה אז את התביעה להקמת כוח יהודי צבאי קבוע בארץ, להגנת הישוב העברי.

משנת 1930 מילא תפקידי פיקוד שונים בבית"ר בגליל-וורשה ובבירת פולין גופא: מפקד סניף בית"ר ברדזימין, מפקד בית"ר במחוז רדזימין, מפקד בית"ר

וורשה-מזרח ומזכיר מפקדת גליל-וורשה, שהיתה הגוף הממונה על כ-150 סניפי בית''ר בגליל הגדול ביותר במדינה.

החל משנת 1932 פרסם מאמרים, על נושאים אידיאולוגיים-ציוניים וחינוכיים בעתון "המדינה" בוורשה, בעריכתו של אייזיק רמבה ובהשתתפותו הקבועה של זאב ז'בוטינסקי.

יצא תכופות למסעי-ביקורים בעיירות שבגליל-וורשה והרצה באסיפות נוער. משנת 1934 פרסם רפורטז'ות ורשימות, על ההוי של חיי היהודים בעיירות, בעתוניהצהרים בוורשה "ראדיא" (הוצאת ה"מאמענט") ו"היינטיגע-נייעס" (הוצאת ה"היינט") בחתימות "ג. ה.", "העגע" ובשמו המלא.

בשנת 1936 נתמנה כמזכיר הסוכנות לעתונות "פ. א. ד." (לא לערבב בשם "פאט", שהיתה סוכנות ידיעות ממשלתית), שסיפקה ידיעות לכל העתונים היהודיים בבירת פולין ולעתונים הפולנים הליברליים.

בשנת 1939 עלה לארץ באנית המעפילים "פאריטה", שהיתה אנית המעפילים הראשונה, שהגיעה לחופי תלאביב, על 900 מעפיליה, כעליה בלתי-ליגלית הפגנתית, במקום השיטה של הורדת מעפילים בחשכת הליל מהאניה בלב הים והעברתם משם לחוף. עגינתה של האניה "פאריטה" על שפת-ימה של תל-אביב, מול מלון "ריץ" לשעבר, הפכה אז למאורע בישוב ורבבות תושבי העיר-העברית חזו בהורדת המעפילים ע"י שוטרים יהודים ובריטים, בעזרת צעירי תל-אביב.

החל משנת 1941 היה חבר מערכת "המשקיף'', עד לסגירת העתון בשנת 1948.

הצטרף לאצ"ל ומשנת 1943 השתתף בקביעות בעתון "חרות" הבלתי ליגלי, שנדבק על קירות הבתים בארץ, ופרסם בו בקביעות את החומר והאינפורמציה שהצנזורה הבריטית פסלה אותם בעתוני הארץ, כדי להעלים זאת מידיעת הישוב ומדעת-הקהל העולמית.

בשנות המאבק של המחתרת הלוחמת חש לכל מקומות התורפה ומקומות-הפעולה, כדי להביא אינפורמציה מושלמת על המתרחש לעתון "המשקיף". מילא את תפקידו זה תוך סיכון החיים ובכמה מקרים שימש כמטרה

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3166). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3166