Volume 8

Page 3170

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

באותה שנה נשא לאשה את לאה בת יהודה לב.

מיד אח"כ ביקר בארץ ושהה כאן קרוב לשנה. יחד עם נחום וילבוש (לפנים וילבושביץ) , אליהו ברלין ושמואל פבזנר יסד את בית-החרושת למכונות "עתיד" בחיפה, וב-1910 עלה להתישבות קבע בארץ וניהל את בית החרושת. השתתף ביסוד הדר הכרמל וביתו היה אחד משלשת הראשונים שנבנו בשכונה. כן השתתף

בבנין התכניון וניהל את התקנת הבאר שבחצר הטכניון.

בראשית מלחמת העולם גורש מהארץ על-ידי השלטון הטורקי בתור "נתין האויב" (רוסי) ויצא לרוסיה. ניהל בבאקו את בתי-הזיקוק לנפט של אביו והיה פעיל שם בעניני הצבור היהודי והציונות, עמד בראש ההסתדרות הציונית בקאוקאז וכתב בעתונה. נבחר כציר ציוני קאוקאז לועידה הציונית הכל-רוסית השביעית (פטרוגראד 1917, בה היה המרצה מטעם הוועדה לעניני ארץישראל.

בסוף 1918 חזר לארץ והמשיך בפעילותו הכלכלית והצבורית בחיפה כחבר הקוראטוריון של ביה"ס הריאלי והתכניון, יו"ר אגודת המהנדסים בחיפה, מנהל חברת הנפט הבלגית "בלפטרול", ממיסדי המרכז המסחרי הישן ויו"ר הועד שלו, יו"ר ועד בית החלוצות, בשנותיו האחרונות יו"ר ועד הדר הכרמל, חבר מועצת הציונים הכלליים, אח במיסדר בני ברית ופעיל במוסדות שונים.

תיכנן וביצע את התקנת מפעל-המים הגדול הראשון בעיר כרך (קיר מואב) שבעבר הירדן.

נסע לוינה לריפוי ושם נפטר ביום ח' טבת תרצ"ה (14.12.1934) והובא לקבורה בחיפה.

בנותיו: יהודית אשת מיכאל טרן, עטרה אשת פריץ זינגר.

ד"ר מכס ברוד

נולד בשנת תרמ"ד (27.5.1884) בפראג, בירת צ'כוסלובקיה (אז בירת בוהמיה האוסטרית).

לאביו אברהם ולאמו פרנציסקה לבית רוזנפלד.

גדל ונתחנך על קרקע התרבות הגרמנית, שבימי נעוריו כבר כבשה את יהודי פראג, אבל קלט גם את

תחושת היהדות ההיסטורית, שבמשך מאות שנים היתה פראג אחד מבסיסיה החשובים באירופה התיכונה, וכל ימיו נשא ונושא את יהדותו ברמה.

אחרי חינוך יסודי בבית-הספר של הקהלה ותיכון בגימנסיה ממשלתית בגרמנית למד באוניברסיטה הגרמנית של פראג פילוסופיה, משפטים ומוסיקה והוסמך בה לד"ר למשפטים ומדעי המדינה.

נשא לאשה את אלזה לבית טאוסינג.

את העיסוק הפרופסיונלי במשפטים כפרקליט השאיר לאחרים. לפילוסופיה במובנה המצומצם תרם בצעירותו את תרומתו, כשחיבר ביחד עם ידידו הפרופ' פליכס וולטש ספר בתורת ההכרה בשם "המושג וההסתכלות''. ובעיקר השתמש בה, בראית-עולם ובהשקפת-עולם שקנה באמצעותה, לעבודתו הספרותית הענפה, שהעמידתו בשורה עליונה בין אנשי-הרוח באירופה. גם כתיבתו בעניני מוסיקה או פובליציסטיקה נשאה עליה תו של רמה רוחנית עילאית. מתוך רחבות-אופק אנושית וכלאירופאית קיים קשרי ידידות גם עם אישי-הרוח הצ'כיים וגילה הבנה לשאיפותיהם הלאומיות וליצירתם בעלת התו הלאומי (הוא שגילה ופרסם בעולם את המלחין הצ'כי יאנאצ'יק , שקודם לכן נחשב ככותב-תוים פרובינציאלי אלמוני ואח"כ יצא טיבו בעולם כאחד מהגדולים ביצירת המוסיקה בדורו), דברים שבימים ההם היו פסולים בעיני הסופר-פטריוטים האוסטריאנים-גרמנים בני

דת משה, ועם חידוש העצמאות הצ'כית השתמש בקשריו עם אישים אלה, שהועמדו בראש המדינה הצ'כוסלובקית החדשה (תומאס מאסאריק, בנש וכו'), לטובת הצבור היהודי ושילובו בתנאים אזרחיים ולאומיים הוגנים בחיי המדינה החדשה.

עבודתו הספרותית החלה ב-1911 בכתיבת הנובילות "אנשים בודדים" ו"יהודיות", ונמשכה בשרשרת של מסות, נובילות, דרמות ורומנים, המצטרפים לעשרות כרכים - כולם נכתבו בגרמנית, ורבים ביניהם תורגמו

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3170). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3170