Volume 8

Page 3180

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

זילברדיק מווארשה (ציונית פעילה ומסורה עוד בפולין ואח"כ בארץ, אחותם של ד"ר פרידה קורנגרין ז"ל, ד"ר שמואל אריאל ז"ל והמהנדס ישראל זילברדיק - נפטרה בתל-אביב, י' אב תשט"ז-18.7.56).

בשנים האחרונות עוסק בהפצת הספר העברי.

אברהם ליואי

נולד בירושלים, כ' אדר א' תרמ"ג (מרס 1883). לאביו פתחיה ליואי-פרידלנד (ראה ערכו בכרך זה) ולאמו חיה שרה בת ר' זאב הלוי ספיר.

למד בחדר ובישיבת "עץ חיים", בסמינר למורים של חברת עזרא והשתלם באופן פרטי בלימודי חול. בשנת תרס"ג (1903) נשא לאשה את רבקה בת יהודה הורביץ מירושלים.

בשנת תרס"ד עבר ליפו, וכשיסדה אגודת "אחוה" באביב תרס"ה את ה"חדר", שנועד לתת חינוך דתילאומי בעברית (היה בין היוזמים והמיסדים), נתמנה הוא למורה ראשון בו. בישוב היו אז בתי-ספר חולוניים בעברית ושל חברת כי"ח ("אליאנס") בצרפתית ובישוב האשכנזי היו בתי תלמוד תורה באידית (כזה היה גם ת"ת "שערי תורה" ביפו), ואילו על בתי-הספר העבריים הוטל איסור מטעם רבני האשכנזים שבירושלים. והנה נועד ה"חדר" העברי של "אחוה" להיות כשר למהדרין מן המהדרין בתכנו וברוחו (שילמדו בו לימודי יהדות לא פחות מבכל חדר מסורתי, וככל האפשר אף יותר, ושתלמידיו יחונכו לחיי יהדות שלימה לפי התורה והמצוה), להקנות לחניכיו גם את הידיעות הדרושות בחיי המעשה, ללמדם ולחנכם בשיטות ובסדרים משופרים, כמו בבתי-ספר, וכל זה בעברית וברוח הלאומיות, וללא מתן פתחון פה לקנאי הישוב הישן לקטרוגים.

קטרוגים אמנם היו כבר בהתחלה וגם אחר-כך, אבל התוצאות שהושגו כבר ב"זמן הראשון (בקיץ תרס"ה), הודות לכושרו ולמסירותו של המורה ליואי, קנו שם טוב למוסד ותלמידיו ומוריו וכתותיו נתרבו

והלכו. אח''כ נשתנה שם המוסד מ"חדר" ל"בית-ספר תחכמוני", ואחרי שנים מספר עבר לרשותו של ועד המזרחי שבפרנקפורט, ובמוצאי מלחמת העולם א' שימש גרעין למערכת בתי-הספר הדתיים-הלאומיים שברשת החינוך העברי ובפיקוח המזרחי - הוא בית הספר תחכמוני בתל-אביב עד היום.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, היה חבר הועד "להקלת המשבר" בנשיאותו של מאיר דיזנגוף . היה חבר בועד ביהכנ''ס הגדול, וכן חבר הועד המחוזי של "קרן היסוד" בתל-אביב.

היה חבר אחוה.

כל 27 שנות הוראתו ב"תחכמוני" (עד שנת תרצ''ג) עזר בנסיונו כיועץ ומדריך למורים החדשים להתגבר על הקשיים שבעבודה. לשנים תרפ"ד-תרפ"ה "הושאל" מ"תחכמוני" לשמש מנהלו הראשון של בית-הספר הדתי לבנות "תלפיות", שהיה ממיסדיו. מתרצ"ג

(1933) עד פרישתו לפנסיה בתש"ט (1949) היה מנהל בית-הספר העירוני הדתי (לילדי התימנים) שברחוב קלישר בתל-אביב. שנים אחדות היה גם חבר הועד המפקח על בתי-הספר של המזרחי בארץ.

שנים רבות תרם את חלקו גם לפעילות צבורית. מראשוני מיסדי המזרחי בארץ ומחבריו הפעילים, היה חבר הועד הפועל של המרכז הארצי, חבר ועד קהלת תל-אביב-יפו (1926-1920) וחבר המועצה השלישית. של עירית תל-אביב. היה ציר באספת הנבחרים וציר בועידות המזרחי ובהסתדרות המורים.

מחמשת הראשונים שיסדו את חברת "בית-וגן'' (שיסדה את השכונה מדרום ליפו בשם זה, שהתפתחה. ברבות הימים למועצה מקומית "בת-ים"), והיה בה חבר ההנהלה וסגן יו"ר.

צאצאיו: אליעזר (ראה ערכו בכרך זה), אליאב (עו''ד), יהודית אשת יעקב ויינשטיין (מהנדס), אליגאל. אליחי .

הרב יוסף מנדל שמרלינג

נולד בירושלים, בשנת תרל"ו (1876).

לאביו ר' צבי הירש שו"ב שמרלינג בן חיים שמואל שמרלינג (ראה כרך א', עמוד 99) ולאמו אסתר (עטע) בת הר' יוסף יהודה ליב משיוף .

קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבת עץ-חיים בירושלים. והוסמך לשו"ב.

היה מראשי השו"בים בירושלים.

נתחנך באוירה הירושלמית ותחת אורו הגדול של הרב שניאור זלמן , הרב מלובלין זצ"ל, והיה משמשו תלמידו במשך רוב שנותיו.

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3180). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3180