הערכים האישיים
חיים נחמן ביאליק
נולד בעשרה בטבת תרל"ג (1873) בכפר ראדי הסמוך לזיטומיר (פלך ווליניה).
לאביו ר' יצחק יוסף בן ר' יעקב משה ולאמו דינה פריבה סקורוטין. משדה לבן, שהתייחסה על הצדיק ר' ישראל מווילנדיה, בעל "שארית ישראל". וביאליק עיצב את דמותו בשיריו: "שירתי'', "אמי זכרונה לברכה","פרידה", "אלמנות". אביו היה יהודי בן תורה, "לא יצלח" בעסקיו, והוא עבד תחילה אצל קרובי משפחתו כפקיד בעסקי יער ובחכירת ריחיים ובשנה הששית לחיי בנו חיים נחמן, עבר מראדי לזיטומיר והתיישב שם, תחילה בפרבר העצים ואחר כך בפרבר הזפתים והתפרנס שם בדוחק מן המרזח שפתח בביתו לאיכרים עוברי אורח.
מאחורי חביות מזג, על גבי ספר צהוב-גוילים נגלה עלי ראש אבי, גלגלת קדוש מעונה. כאן נכנס אל ה"חדר", שבו רדה המלמד ברצועה בתלמידיו. לאחר זמן קצר חלה האב ומת בדמי ימיו בשנה השביעית לחיי חיים נחמן. (את דמות אביו, עיצב ביאליק בשירו "אבי"). אמו האלמנה אשר נשארה בחוסר כל עם שלושת יתומיה, נאלצה להביא את בנה לבית הסבא שלו ר' יעקב משה (-אבי אביו -) שגר בקצה השני של העיר, והוא זקן מופלג, אמיד, למדן וחסיד אדוק. זיווגם של הסבא הקפדן, העוסק במצוות ולומד תורה כל הימים והנכד השובב, לא עלה יפה וכדי לרסן את הילד, מסר אותו למלמדים קשים שרדו בו ביד חזקה. אף על פי שגם הסבא הקפדן וגם המלמדים ההדיוטים עמדו מיד על כשרונותיו הנפלאים של שובב זה, שהפליא אותם בשאלותיו. ובשקדנותו הגדולה בקריאה בספרים: ספרי דרוש, הלכה ואגדה, סיפורי מעשיות, ספרי היסטוריה, קבלה ומחקר. וביחוד משכו את לבו "שבילי עולם" ליצחק אלדבי, הספור המקראי