Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 9

Page 3251

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לילדים". כן הוציא וילי סגל באנגלית את "הלכה ואגדה" לביאליק.

בשנת 1910 הכתיר הפרופ' צבי פרץ חיות במכללת פלורנץ את ארמנדו סוראני בתואר דוקטור, בעד חיבורו האיטלקי על שירת ביאליק. בחיבורו זה מביא המחבר בתרגומו האיטלקי חמשה עשר משירי ביאליק : "אם יש את נפשך לדעת", "למתנדבים בעם", "מתי מדבר האחרונים", "כוכב נדח", "קראו לנחשים", "אכן גם זה מוסר אלהים", "עם שמש" ועוד. א. סוראני הוציא בחוברות מיוחדות את התרגום האיטלקי ל"המתמיד" ו"מתי מדבר" (1910-11).

בשנת 1933 הוציא דאנטה לאטס את התרגום האיטלקי ל"מגלת האש" עם מבוא כללי (אותו לאטס הוציא גם מסה מיוחדת על ביאליק).

כידוע השתדל הרב הראשי בשוודיה, הפרופ' ד"ר מרכוס אהרנפרייז שח. נ. ביאליק יקבל את פרס נובל. ולשם כך הוציא ביחד עם ר. יוזפסון קובץ בשוודית בשם "ליריקה עברית" ובו הערכה על ביאליק בצירוף תרגומים של אחד עשר משירי ביאליק לשוודית: "אל הצפור", "אם יש את נפשך לדעת", "משירי החורף", "דבר", "ידעתי בליל ערפל", "הברכה", "הם מתנערים מעפר", "והיה כי יארכו הימים", "חוזה לך ברח", "אחרי מותי", "מגלת האש".

בשנת 1923 הוציא פיליפ אייכל בקופנהאגן בלשון דנית את שירי ביאליק ; "אל הצפור", "דבר", "תקון חצות", "הברכה". כן יצא בהולנדית בחוברת מיוחדת "מגלת האש". מלבד כמה שירים בודדים שהועתקו על ידי מתרגמים שונים ונתפרסמו בכתבי עת שונים.

בהונגרית הרבה הפרופ יוסף פטאי לתרגם משירי ביאליק, שנתפרסמו תחילה בירחונו "מולטים יאווא". ואחר כך הובאו חלק מתרגומיו אלה בכרך השני של כתביו בהונגרית. לפני עלותו לארץ הוציא פטאי בספר מיוחד את כל תרגומיו בשם "שירת ביאליק" ובו הובאו תרגומים לארבעים משירי ביאליק עם מבוא והערכה על ביאליק. מלבד זה הביא קורדוס לאסלו באנטולוגיה ל"שירה העברית" שלו, את התרגום ההונגרי של שירי ביאליק אלה: "לבדי", "אכן גם זה מוסר אלהים", "חוזה לך ברח", "אכן חציר העם", "דבר", "ברכת עם", "יש לי גן", "קומי צאי", "והיה כי תמצאו", "כוכב נדחי", "הכניסיני", "שירתי", "מתי מדבר האחרונים", "אחרי מותי", "לא זכיתי באור מן ההפקר", "המתמיד''. כן תרגם קולמוס מלאדאר את השירים: "אמי זכרונה לברכה", "דבר". הד"ר כהנא תרגם להונגרית את "המסה", "הלכה והגדה". כן יצא בהידור רב בדברצין בשנת 1942 "המתמיד" לביאליק בתרגומו של קארדוס לאסלו ובציוריו של מיקלוס אדלר.

בשנת 1907 הוציא ש. הרישהורן את התרגום הפולני לשירי ביאליק : "על השחיטה", "בעיר ההריגה", "ידעתי בליל ערפל". ביאנואר 1933 - נתפרסם ב"ירחון היהודי" בלשון הפולנית, התרגום הפולני לשירי ביאליק ; "הר

הורי לילה", "על טף בית המדרש", "בשדה", "אם יש את נפשך לדעת", "תיקון חצות", "שירה יתומה", "כוכבים נוצצים וכבים", "שירתי", "על השחיטה", "בעיר ההריגה", "דאס לעצטע ווארט", "איך", "הכניסיני", "קומי צאי", "ידעתי בליל ערפל", "בין נהר פרת ונהר חדקל", "א פרעהליכעס", ועוד - מאת המתרגמים : הירשהורן, דורטמייאר, קירשרוט, כמיעלניצקי, ברומברג-בוטקובסקי, רוזנצווייג.

בשנת 1939 יצא בווארשה-קראקא, ספר השירים לח. נ. ביאליק בתרגומו הפולני של שלמה דיקמאן ובו תרגומים לשמונים ושנים שירים. (מתרגום זה לא נשארו כי אם כמה טפסים, כי כל המהדורה נשרפה על ידי הנאצים).

אדמונד פלג הכניס ב"אנטולוגיה לספרות העברית" שלו בצרפתית תרגומי ארבעה משירי ביאליק, וא. קמחי הוציא בשנת 1933 בפאריס ספר "שירי ביאליק", ובו שלושים משירי ביאליק לצרפתית עם מבוא מאת גוסטב כהן.

רבקה דה-פולאק הוציאה בשנת 1938 בבואנוס-איירס מבחר שירי ביאליק בספרדית ובו תרגומים לשמונהעשר משירי ביאליק בצירוף מבוא על שירת ביאליק. בשנת 1953 יצא שם קובץ שני של שירי ביאליק ובו תרגומים לעשרים ושמונה שירי ביאליק לספרדית בידי הפרופ' יוסי בילוס וואליקרוזה - פרופסור לספרות בבארצילונה - בצירוף מבוא גדול על ביאליק ושירתו.

באנטולוגיה לשירה העברית שהוציא הד"ר לוונשטיין בבוקרשט בא התרגום הרומני לשירי ביאליק : "אל הצפור", "שמים בקשו רחמים עלי", "לילה", "למנצח על המחולות", "רזי לילה", "אונטער די גרינינקע ביימעלאך" ועוד, שנתרגמו בידי ג. מיוסטום, ג. שווארץ, מ. אמיתי וא. פרוכטר.

בחוברת שירים עברים באספרנטו שיצא ב-1941 בירושלים בעריכת "כהן-צדק" באו שירי ביאליק : "תרזה יפה ועבותה'', "לא ביום ולא בלילה".

ל. קאטודשו, פרופסור באוניברסיטה בטוקיו, תרגם משירי ביאליק ליאפאנית.

לערבית תרגם ריבחי כמאל ב-1930 קטע מ"מגילות האש" בעתון הערבי המצרי "אשיאטא". כן נתרגם השיר "הכניסיני" בעתון הערבי היהודי "אלמגור" שיצא בדמשק. בשנים האחרונות תרגם אהרן זכאי בעתונות הערבית בארץ עשרים משירי ביאליק.

ביאליק באידית: מעטים הם השירים שכתב ביאליק באידית: ארבעה מתריסר שיריו האיריים הם תרגומים משירי ר' יהודה הלוי והיינריך היינה. שלושה מהם הם תרגומים משירי ביאליק עצמו ("בעיר ההריגה", "לא הראני אלהים", "למנצח על המחולות") ואף ביתר שיריו האיריים חוזר ביאליק על מוטיבים ורעיונות המובעים בשיריו העבריים והם ברובם הרכבים של רעיונות וחרוזים מועתקים מתוך שירתו העברית. י. ח. רבניצקי הניע את ביאליק לנסות את עטו גם בכתיבת שירים באידית בשביל השבועון "דער יוד" שהתחיל להוציא בשנת תרנ"ט (1899). ביאליק נענה לו ושלח לו את שני

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3251). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3251