Volume 9

Page 3257

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שהכלים הקטנים היו מועטים, ולפעמים הגיעה הגנת שכונה שלמה לאקדוח אחד - וכך הגדיל פי-כמה את כח-האש של יחידות ה"הגנה".

גמר את הקורס הארצי הראשון למפקדים גבוהים.

בתקופת מהומות 1929 הועבר לפיקוד על ההגנה בירושלים. שם היתה אוכלוסיה יהודית גדולה זקוקה להגנה, אבל לא נתנה מתוכה כח-אדם מספיק לצרכים וגם אפשרויות ההדרכה ומלאי הנשק היו מצומצמים. את החסר בנשק ובכמות של כח-אדם היה צריך להשלים באומץ-רוחם של המגינים המעטים, ובסגולות אלה שימש אברהם מופת ודוגמה לאנשיו. ברוב חלקי העיר עבר במכונית מצוידת במכונת-יריה, בה הפיל רבים מהפורעים, עד שנאסר באשמת החזקת נשק (פצצות) ואחרי חודש יצא זכאי מחוסר הוכחות.

ב-1931 במסע-אופנועים של קבוצת "הפועל" באירופה.

בשנות 1931-33 היה מפקד ה"הגנה" בעמקים (יזרעאל, הירדן ובית-שאן), וב-1933 ניהל את קורס מפקדי ה"הגנה" בחולדה.

ב-1933 שוחרר לחזור לחיי אזרח ועבד כפועל בנין.

כשפרצו המהומות ב-1936 נקרא לחזור לשרות ה"הגנה" ונשלח לפיקוד בעמק יזרעאל. משלא הספיקו כוחות השלטון לקיים את הסדר בארץ, ניתן צו לגייס בכפרים הפרטיים והשותפיים "שוטרים מוספים" (נוטרים) כתגבורת למשטרה. ואכן התגייסו בחורים, הושבעו כחוק וקיבלו נשק, אך שרותם זה היה שרות חלקי ובימי שקט היו רובם ממשיכים בעבודתם האזרחית. סידור זה לא נראה לשלטונות, והמזכיר הראשי של הממשלה המנדטורית הודיע במכתב להנהלת הסוכנות היהודית, שהממשלה אינה מסכימה לשרות חלקי בנוטרות, שכן נוטר עייף מעמל יומו אינו מסוגל לערנות הדרושה במשמר לילה ועלול לסכן את עצמו ואת הנקודה שהופקד על שמירתה, (קרו מקרים שנוטרים ירו אחד בשני - בשעת החליפים בשמירה) ולכן הכרחי שהנוטרים יהיו מגויסים גיוס מלא, אך ורק בשרות הבטחון, ללא כל עיסוק אחר. הסוכנות היהודית הודיעה בתשובתה לממשלה, שהיא מקבלת את דעתה, וממנה איש מיוחד שישתף פעולה עם השלטון המרכזי של המשטרה בארגון "חיל הנוטרים" (משמרת הישובים העבריים"). בהנהגת הסדר החדש ממנה הסוכנות את אברהם אכר , בתור קצין-קשר בין הסוכנות והמשטרה, שיבקר בכפרים העבריים ויפעל להעברת הנוטרות מעיסוק באקראי לשרות קבוע וסדיר. וביחד עם יהושע גורדון (ראה כרך ב', עמוד 900) שהיה עובד ההנהלה המדינית של הסוכנות ארגנו את "חיל הנוטרים".

ראשית פעולתו היתה במחוז חיפה. מצויד במכתבפקודה ממפקד משטרת המחוז לשוטרים הבריטיים הממונים על הנוטרים בנקודות יצא לביקורו בישובים העבריים. בביקורו עמד על ליקוי יסודי בנוטרות. כל שוטר בריטי ממונה ראה את עצמו כסמכות עליונה ובלעדית. הוא המגייס והוא הנותן מדים ורובה, ואם הנוטר לא מצא חן בעיניו, היה נוטל ממנו ומשלחו הביתה. והרי אם השלטון מעונין בשרות יציב וקבוע

מצד הנוטרים, חייב גם השלטון מצדו לנהוג סדר וקביעות כלפי המתגייסים.

בדו"ח שמסר למפקד משטרת המחוז תיאר את המצב הפרוע מצד הפיקוד והציע לתקן את המצב על-ידי ארגון סגל של סמלים, אימונים לנוטרים ותקנון מפורט לארגון החטיבה, שיחייב את כל השייכים למסגרתה.

התיקונים נעשו לפי הצעתו והתוצאות נראו בשיפור מצב הבטחון במחוז. ההצלחה המריצה את מפקדי יתר המחוזות לחקות את הדוגמה של חיפה, לבל יפגרו הם אחריה. וכשעבר אברהם אכר לפעולה במחוז נצרת, מצא שם אוזן קשבת אצל הממונה על הנוטרים במשטרת המחוז, וזה נענה להצעתו בדבר הצורך לרכז את סמלי הנוטרים במקום אחד לשם אימונים, וכך אורגן הקורס הרא שון לסמלי הנוטרים. הודות לכך נראו בימים הקודרים ההם של מהומות קבוצות מסודרות של נוטרים נושאי רובים, צועדים בקצב ובגאון חיילי בפיקוד מדריכיהם ועוסקים באימונים לפי תכנית שיטתית. גם קורסים לסמלים נערכו בכל גוש וגוש, והנוטרות החלה נושאת אופי של יחידה צבאית עברית. בימים ההם הצליח לשכנע מיג'ור בריטי, ממונה על אימוני גדוד אנגלי בנתניה, בדבר הצורך באימונים לנוטרים לשם חיזוק הבטחון בארץ, ואחרי שהמיג'ור קיבל את הסכמת הפיקוד העליון נערך קורס לאימונים בנתניה. הצבא הבריטי מסר למתאמנים צריפים צבאיים, מטות וכל הסידורים ונערך לנוטרים קורס צבאי, שארך חודש ימים. נסיון נתניה הועבר גם למחוז הצפון וקורס דומה נערך במחנה הצבא בבת-גלים. קורסים אלה תרמו את תרומתם לעיצוב דמות הנוטרות ככח צבאי, ובדרך זו קיבלו כל המתגייסים לשרות-עזר משטרתי הכשרה לשרת ככח צבאי של "המדינה היהודית בדרך". כן נתקבלה הצעתו בדבר ארגון אזורי בטחון וקבוצות אזוריות, שנקראו אח''כ מ"נים (משמרות נעים), שעיקר תפקידם היה : הבטחת פועלים, דרכים, משקים מבודדים ושמירת מכוני-מים, שדות ויערות, והצליח להשיג את הסכמת מפקדי המשטרה לצייד את הנוטרים במכוניות משוריינות מתוצרת הארץ - הגרעין הראשון לחיל השריון הישראלי. חיל הנוטרים מילא גם תפקידי כיבוש, בשמשו חיל מגן בעליות על הקרקע להיאחזות-בזק בישובי "חומה ומגדל''. הנוטרים הבטיחו את הדרך למקום המיועד, וביום הראשון להיאחזות, בשעות הקמת הבנינים, שחלקיהם הובאו בשיירת המכוניות מוכנים להקמה במהרה, היו מקיפים את השטח בשרשרת-מגן רחבה ונשארו במקום לשמירה בלילות הראשונים, עד שאורגנו שרותי השמירה וההגנה של אנשי המקום. (ראה ספר "הנוטר העברי" - סיכומים וסיכויים, 1946-1936, תשרי תש''ז).

ב-1941 עזב את תפקידו בנוטרות וחזר לחיים פרטיים במשק באביחיל.

לא הספיק להעביר את רהיטיו, ושוב נקרא למלא תפקיד הגנה חשוב, ארגון משמר החוף. במשך 7 חדשים הצליח לארגן משמרות קבועות לאורך החופים.

ב-1950 נקרא שוב לשרות בתפקיד אחראי מטעם

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3257). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3257