Volume 9

Page 3290

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בעולם שיוכל למנוע אותם ממעשה-נבלה זה, שביחסים בין יחידים הריהו מעשה פלילי שנענשים עליו. אמנם ישנה "סוכנות יהודית", בעלת סמכות לפי חוזה בינלאומי לתבוע את זכויות "הבית הלאומי היהודי" מידי חומסיהן, אך נציגות זו מורכבת מאנשים שהם אזרחי מדינות קיימות ולפיכך אינם יכולים כלפי חוץ, ובמקרים רבים אף בלפי עצמם וכלפי הצבור היהודי בארצותיהם, להזדהות כשלימות עם עניני מדינה זרה, קיימת או שואפת לקום, שכן עלולה הזדהות כזו להכניסם לסבך "הנתינות הכפולה", שתשלול מהם את מעמדם בארץ מושבם, בלא לתת להם מעמד אזרחי דומה במדינה אחרת, הקיימת לעת עתה רק בחזון או בתביעה, ושאולי אפילו כשתקום לא יהיו מעונינים לוותר תמורת האזרחות בה על האזרחות בארץ מושבם. והרי סבך "הנתינות הכפולה" של תובעי "הבית הלאומי" במלחמת העולם הראשונה הוא שהביא אז את המיגבלות שהוכנסו ל"הצהרת בלפור" וששימשו אמתלה להרקת יעוד "הבית הלאומי" מתכנו, שאיפשרה מבחינה חוקית אף לנהל מדיניות מכוונת לחיסולו. אמנם קיים ישוב עברי בארץ, שבשמו בתור גרעין לממלכתיות ריבונית אפשר לבוא בתביעות, אבל לישוב זה הלא ישנה נציגות רשמית, היושבת בארץ וכפופה לשלטון המנדטורי ולחוקיו ולשליטתו בפועל, ונציגות זו אף אילו רצתה לתבוע סילוק

המנדטור ועצמאות, לא היה השלטון נותן לה להשמיע את קולה. לפיכך היה ברור מראש, שאם אדם מחוסר מעמד רשמי יבוא בתביעות לא יהיה לו שומע, ואף אם יטען, שהסוכנות היהודית והועד הלאומי אינם מיצגים כראוי את עניני האומה והישוב, יהיה הדבר בעיני זרים כרוב יהודי פנימי, שההגינות אינה מרשה לנכרים להתערב בו, וביחוד כשנוח יותר לא להתערב ולא להרגיז מעצמה אדירה.

כדי למצוא פתחון-פה לתביעה, שהנכרים יהיו מוכנים להאזין לה ולהתחשב בה, ושהיהודים מכל המחנות לא יראו צורך להסתייג ממנה מחשש למעמדם האזרחי בארצותיהם, היה צורך בסיסמה חדשה ומתקבלת על השכל הישר. ואת הסיסמה הזאת סיפק לו זרם הפליטים, שהביא מצרפת לאמריקה אדם בעל מטען רעיוני, שהתאים למט

רתו של הלל קוק . זה היה עדיה גורביץ, שקרא לעצמו חורון . חדשים מספר לפני השטפון הנאצי על צרפת הוציא בפאריס חוברת בשם "שם-בטאון לפעולה העברית", בה פיתח את הרעיון, שהיהודים המאוזרחים בארצות הפזורה הם "יהודים" לפי שייכותם לעדה הדתית היהודית, ואילו המרוכזים בארץ-ישראל והמתעתדים לבוא אליה הם בני האומה העתיקה-החדשה של ה"עברים", אומה בעלת מולדת ובעלת ערכי-נפש לאומיים, ואשר על כן צריכים ה"עברים" להשתחרר מדפוסי החיים והמחשבה והרגש של ה"יהודים" ולפתח בקרבם הכרה לאומית "עברית'', שמהותה מושרשת בקרקע ובהוי של מדינה עברית ריבונית בארץ-ישראל, ולפתח את תרבותם ותמונת-עולמם בכיוון זה. המגמה להינתק מהיהדות ההיסטורית במובן תרבותי לא נראתה להלל קוק , אך ברעיון המדיני הגלום בהגדרה זו נאחז בשתי ידים, באשר זה שחרר אותו מהצורך להתחרות בנציגויות הקיימות של ה"יהודים" והעמיד מאחריו, באופן תיאורטי, אומה "עברית'', שאין לה שום נציגות אחרת, ולפיכך יכול הוא, כאחד מבניה, לקום ולהשמיע את תביעותיה למולדת ולעצמאות מדינית מאת כל שוחרי הצדק והיושר בעולם, המוכנים להכיר בזכותה של אומה מדוכאה לחרות ולקיום ריבוני על אדמתה.

ב-1941 יסד יחד עם שמואל מרלין ועד למען צבא עברי על יסוד ההכרזה, שהאומה העברית היושבת בארץישראל ובניה הפזורים בעולם, שאינם שייכים לשום אומה מדינית אחרת, זכאים להלחם תחת דגל משלהם באויב האנושות, שהוא גם אויב לאחיהם היהודים. בארץ אמנם התגייסו יהודים רבים, לפי דרישת המוסדות הלאומיים, להשתתפות במלחמה, אבל השלטונות הבריטיים קבלו אותם לפלוגות "פלשתינאיות" ביחד עם קומץ המתגייסים הערבים, בדי לשלול מהתנדבותם את האופי הלאומי היהודי, והיה צורך במאבק ממושך מצד המתגייסים עצמם ובתמיכה תעמולתית חזקה בפני דעת הקהל בעולם החפשי - ועבודה זאת עשה במרץ רב ובלי התאפקות "דיפלומטית" הועד למען צבא עברי, שהודיע מראש על הסכמתו לקבל בענין זה את מרות הסוכנות היהודית - כדי להזיז את הבריטים צעד אחרי צעד מעמדתם השלילית הנוקשה, עד שהגיעו לריכוז היחידות, שבמשך הזמן נעשו עבריות טהורות, לחטיבה היהודית הארצישראלית, שהשתתפה בפועל בקרבות נגד הצבא הגרמני באירופה עד לתבוסתו.

משהגיעו לאמריקה הידיעות על המיבצע ההיטלראי להשמדת היהודים ארגנו הלל קוק וחבריו "ועד להצלת יהודי אירופה''. ושוב הזמין את דעת הקהל והפעיל גם גופים יהודיים יציבים באמריקה, והפעולה הביאה לידי יצירת ועד ממשלתי למחצה לעזרת הפליטים באירופה והנשיא רוזבלט שלח את איירה הירשמן כשליחו האישי לאירופה, שיפעל בשמו למען הצלה ועזרה לפליטים וישתדל למען הצלת היהודים אף מעבר לקוי הדם והאש של החזית.

הפעולות להצלת השרידים הוכשלו על ידי הבריטים, שהעדיפו את אבדנם על כניסתם לארץ-ישראל, ובארץ

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3290). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3290