Volume 9

Page 3316

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אהרן ריבנפלד

נולד בירוסלאב (גליציה) בשנת תרמ"ח (31.12.1887).

לאביו אברהם שמואל ולאמו רייזל.

קיבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבה.

בשנת 1906 עבר לברלין (גרמניה).

עסק במסחר הטבק.

בשנת 1910 נשא לאשה את לאה מכלה בת אפרים פייט.

היה חבר פעיל בתנועה הציונית בעירו.

בשנת 1933 עלה לארץ, ראשית העליה מגרמניה.

ממיסדי ארגון דתי של עולי גרמניה "איחוד", שהתאחד עם ארגון מקביל "שיבת ציון", תחת השם "איחוד שיבת ציון".

בניו: ד"ר פאול ריבנפלד (בשנות המלחמה העולמית השניה עמד בראש ההסתדרות הציונית החדשה באנגליה והיה חבר "בורד אוף דעפוטיס". משנת 1952 בארצות הברית, ופעיל שם בהסתדרות הציונית, במגבית המאוחדת וכו'); מיכאל מקס ריבנפלד (היה מפקד בהגנה. ב-1939 נאסר ע"י הבריטים בגלל פעולות בהגנה).

ד"ר דב (ברנרד) הויזנר

נולד בשנת תרל"ה (3.11.1874) בצ'ורטקוב שבמזרח גליציה.

לאביו שלמה (למדן, סוחר) ולאמו טשארנה (מגזע השל"ה).

למד בחדרים ובישיבת הרב ישעיהו מאיר שפירא. כשגדל למד בגימנסיה בבוצ'אץ' וגמר בסטאניסלאבוב. אח"כ למד פילוסופיה באוניברסיטאות וינה ופראג ומדעי היהדות בבית-המדרש לרבנים בוינה והוסמך לד"ר לפילוסופיה ולרב.

בלמדו בוינה היה ממיסדי הקורפורציה "בר כוכבא" של הסטודנטים היהודים הלאומיים, ועם הופעת "הרצל" הצטרף לתנועה הציונית בראשיתה, וב-1897 היה זמן קצר מ"מ מזכירו של הרצל. כן השתתף ביסוד "פועלי ציון"

בוינה, שזה היה אז סניף ציוני לבני גליציה דוברי אידית עממית, שהיו עובדים שכירים בוינה.

ב-1901 נתמנה למורה ללימודי דת ישראל בגימנסיות בלבוב והכניס לתכנית לימודי הדת את הוראת השפה העברית. כן התמסר לפעולה במוסדות סעד ותרבות ובהשתדלותו פתחה הקהלה ספריה צבורית.

נשא לאשה את אממה בת מאיר וצירל לנדה.

כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה והפולנים הגליצאים יסדו לגיון פולני של מתנדבים במסגרת הצבא האוסטרי, הצליח הד"ר הויזנר בהשתדלותו לקבל הסכמה ועזרה מהשלטון הצבאי העליון ליסד גם לגיון יהודי, באשר גם היהודים הם אחד מהעמים בממלכת הקיסר האוסטרי. הלגיון נוסד ואחת מיחידותיו תחת דגל תכלתלבן הגיעה לחיל המצב במבצר פשמישל, אך בעקב שטפון הכיבוש הרוסי על פני רוב אדמת גליציה הופסק ארגון הלגיון היהודי ושרידיו חולקו בין הצבא האוסטרי והלגיון הפולני. הוא עצמו נשאר בגליציה תחת הכיבוש הרוסי, יסד ועד לעזרת נפגעי המלחמה והתקשר לצורך זה עם הועד המרכזי של יהודי רוסיה לעזרת נפגעי המלחמה, ולפי עצתו והדרכתו ביקרו בערי גליציה שליחי ועד העזרה היהודי-הרוסי ש. אניסקי.

משנהדף הצבא הרוסי מגליציה באביב 1915 שימש שנה וחצי כרב ראשי בלבוב. אח"כ גויס לצבא האוסטרי ושירת בו בתור רב צבאי. אחרי המלחמה, בסוף 1918, חזר ללבוב והמשיך בעבודה ציונית וצבורית. השתתף ביסוד השבועון הציוני בפולנית "חווילה", ביסוד חברת בתי-הספר העבריים בגליציה, היה ציר לקונגרסים הציוניים 14-10, יו"ר הקהק"ל בלבוב ומארגן לשכתה למזרח גליציה. עזר לישראל בלקינד (באיסוף כספים) להעברת יתומי אוקראינה לארץ-ישראל.

ב-1921 נבחר לנשיא המזרחי בגליציה המזרחית, הרחיב את רשת בתי-הספר הדתיים-הלאומיים ושקד על שיפור תבניתם. פרסם מאמרים וספרים בעברית, באידית ובפולנית ועוד בשאלות הציונות, בנין הארץ והישוב היהודי בפולין.

ב-1922 נבחר לסיים הפולני, הגן בו על עניני היהודים ותרם מתבונתו גם לטובת הענינים הממלכתיים

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3316). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3316