Volume 9

Page 3350

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מנחם פיטשון

נולד בכסלו תרנ"ט (15.12.1898) באזמיר שבטורקיה. לאביו יהושע ולאמו רבקה בת יוסף ישורון ,

למד בבית-הספר של אליאנס ובקולג' האנגלי למסחר. ב-1918 יצא לאנגליה ויסד בית-מסחר ליצוא אריגים.

חזר ב-1921 לאיזמיר והמשיך במסחרו.

נשא לאשה את רג'ינה בת רבנו קוריאל (נפטרה) ובזיווג שני נשא לאשה את דינה בת ניסים כהן .

ב-1923 עלה לארץ ויסד בית-מסחר לאריגים בתלאביב, ובמשך הזמן נכנם גם לעסקי תעשיה בענף זה.

ב-1926 הצטרף לבנאות החפשית בלשכת "אל-דודג'ה" ביפו. השתתף ביסוד לשבת "מוריה" וב-1936 היה נשיאה. כן היה פעיל בעניני צבור כסגן נשיא מועצת הספרדים בתל-אביב, סגן יו"ר ועדת העזרה של יבואנים וסיטונאים, חבר הועדה למוסד הצדקה על שם יוסף שאלתיאל , סגן יו"ר הועד הארצי למען החייל בשנת מלחמת השחרור וכו'.

ב-1940 נבחר למועצת העיר תל-אביב. בשנים 19431946 היה ראש מפעל המים והמאור של העיריה, ובשנים האחרונות חבר הנהלת העיריה וראש מחלקת התנועה העירונית לתל-אביב-יפו.

צאצאיו (מאשתו הראשונה): יהושע, יפה אשת שלום מחרז, רפאל (מהנדס לטכסטיל), רבקה אשת מוני לולו .

(מאשתו השניה): יגאל, יהודית.

בת-שבע חייקינה

נולדה י"א אדר תרנ"ה (23.2.1895) בפולטאבה שבאוקראינה.

לאביה אברהם חייקין ולאמה לבית לוריה (אחותו של אהרן לוריה , מפעילי הסוציאליסטים-המהפכנים, ס"ר, הרוסיים, שהיה במשך שנים בגירוש יחד עם לנין) ,

בבית הוריה גדלה באוירה של חיבת ציון, תרבות יהודית שרשית, הדי יסוד פועלי ציון ופעילות של אקטיביזם יהודי בהגנה עצמית (הסופר אז"ר ועוד

דמויות יהודיות מתקופת התחילו היו מבאי הבית) והושפעה גם מהאנושיות הצרופה, שהיתה קורנת מאישיותו של הסופר הרוסי קורולנקה תושב העיר. למדה בגימנסיה רוסית והצטיינה באהבת הלימוד וידיעת היקום, וביחוד בהתעמקות בהכרת הטבע.

בשנת 1912 עלתה לארץ עם אחותה ולמדה בביתהמדרש למורות על שם לוינסקי בתל-אביב, בנסעה הביתה לפגרת הקיץ -1914 נשארה תקועה שם בגלל פרוץ מלחמת העולם. הפיצה תרבות עברית וארצישראלית חיה באגודת הנוער "עזרא". גמרה את הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת חארקוב. אחרי המהפכה הרוסית ב1917 השתתפה ביסוד התנועה הציונית-הסוציאליסטית צ"ס, אחרי השתלטות המשמר הבולשבי, שאסר כל תנועה סוציאליסטית שמחוצה לו, המשיכה לעבוד במחתרת במרכז צ"ס, עד שנאסרה ב-1923 והוחזקה חדשים מספר בכלא במוסקבה ובסוף שוחררה על מנת שתעזוב את רוסיה לצמיתות.

ב-1924 חזרה לארץ והתחילה לעבוד בתור מורה בבית-הספר לנוער העובד בתל-אביב, והיתה חברה בועדת התרבות המרכזית של ההסתדרות, חברה ומזכירה במועצת הפועלות, חברה בועד הפועל של מפלגת אחדות העבודה (אח''כ חברה במרכז מפא"י, ומשנוסדה "התנועה לאחדות העבודה" נבחרה למרכזה).

ב-1928 הצטרפה למשק יגור, ובמשך השנים מילאה תפקידים שונים : מזכירת המשק, הברח במוסדות המרכזיים של הקיבוץ המאוחד, מרכזת פעולות ועדת החינוך של הקיבוץ ופעילה במוסדות קליטת הנוער, חברה באספת הנבחרים ובנשיאותה, שליחת "החלוץ" לליטא, צירה בקונגרסים ציוניים, שוקדת על הטבת מצב הילדים בישוב ועל העלאת רמת ההשכלה והתרבות של המוני העולים והעובדים. כן היתה חברה במוסדות המרכזיים של ה"הגנה", חברה במרכז החקלאי. מ-1938 היתה חברה בועד הפועל של ההסתדרות ועד למחלתה האחרונה ניהלה את מחלקת החינוך והנוער של ההסתדרות וייצגה את ההסתדרות בועד החינוך של כנסת ישראל.

נפטרה ביגור כ"א ניסן תש"ו (21.4.1946) על שמה ("בית בת-שבע") נקרא בית התרבות לנוער ולמבוגרים שנוסד בקיבוץ יגור.

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3350). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3350