Volume 9

Page 3353

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1951 יצא לפנסיה והנו פעיל בהתנדבות במועדנים הטכניים של הנוער בחיפה ובקופת גמ"ח שליד ביתהכנסת בשכונת נוה שאנן.

בספר "העליה השניה" בעמוד 324 "עם כובשי העבודה" הוזכר ע"י המהנדס גדליהו וילובשביץ .

צאצאיו : יצחק, אסתר, נחמה אשת יהודה בן-פורת, חיים,

אליהו בן-דוד (עובדיה)

נולד בחברון בשנת תרמ"ה (1885).

לאביו דוד ולאמו פרידה.

קבל חנוך מסורתי וכללי.

בצעירותו עבר ליפו, והיה מראשוני המכבי ביפו. לקח חלק פעיל במלחמה נגד הממיין.

בשנת 1914 נשא לאשה את שושנה בת גוטמן חזי נוביץ (נפטרה בירושלים, ד' אדר תר"ץ-4.3.1930) ובזיווג שני נשא בשנת 1932 לאשה את שושנה בת אליהו עבאדי.

היה גם מראשוני פועלי הרכבת בארץ, כשממשלת המנדט הקימה רשת רכבות בארץ.

עמד תמיד על משמר ההגנה.

צאצאיו (מאשתו הראשונה): דוד, יוסף, משה, אברהם ויצחק (תאומים), שרה. מאשתו השניה: יעקב, שלמה, יהושע,

ד"ר מרדכי (מכסים) לויטה

נולד בשנת תרמ"א (30.6.1881) בווארשה שבפולין.

לאביו יוסף (סוחר-טכסטיל אמיד, חובב ציון) ולאמו רוזאליה (ממשפחת רבנים).

נתחנך בבית הוריו לחיבת ציון ברגש וברעיון והח ליט בעודו נער, תלמיד הגימנסיה הרוסית, להגשימה

במעשים כחקלאי בארץ-ישראל. לפיכך הלך ללמוד חקלאות באוניברסיטת לייפציג, למד גם ריפוי בהמות, וב1907 הוסמך לד"ר אגרונום. אח"כ התאמן בעבודה מעשית באחוזה גדולה בשלזיה וערך סיורי-לימוד באחוזות בצרפת, ואח"כ בא באותה שנד. לביקור בארץ לשם הכרת התנאים ובחירת מקום להתישבותו. התנאים נראו קשים למדי ואף מקום לא יכול לבחור בנקל, אך החלטתו האיתנה לעלות ולהתנחל לא נשתנתה, ובלב קל דחה הצעה לנהל אחוזה גדולה ליד מוסקבה.

ב-1908 סידר קודם כל "ענין פרטי", עוד בווארשה, כשנשא לאשה את אננה (אניוטה) לבית וולפוביץ , שלמדה בקונסרבטוריה הלייפציגית והשתייכה שם יחד אתו לחוג הסטודנטים הציונים ממזרח-אירופה והיתה שותפת אתו בהחלטה לחיות יחד כחקלאים בארץ, ואחרי החתונה עלו שניהם ארצה והתגוררו כשנה בחיפה עד שימצאו את המקום המתאים לבוא אל העמל ואל הנחלה. והואיל ורצו במשק מעורב, קיבלו את הצעת חברת פיק"א, קנו נחלה שנעזבה בכפר הזעיר בת-שלמה שליד זכרון יעקב ובנו שם את ביתם, שהביאו אליו ריהוט נאה וחפצי אמנות ואף פסנתר, ולמשק הביא כלי-עבודה חדישים. בשנים הראשונות עסק בפלחה ובגידול צאן ובקר, ותוצרת החלב שעשתה רעיתו נשלחה בעגלה למכירה בערים הגדולות, ואחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לענפי הגפן והמטעים.

עשרות שנים קשות החזיק באורח-חיים הקשה של איש-אדמה בכפר קטן ורחוק מהישוב, ואת ידיעותיו האגרונומיות העשיר בתמידות בקריאות ספרים וכתבי-עת במקצוע, שהזמין מהעולם הגדול, והעניק מידיעותיו לחקלאים ששאלו בעצתו ובמאמריו בעתונות המקצועית העברית ("השדה" ועוד). כל הזמן היה מתדפק על דלתות המוסדות (פיק"א, הסוכנות, הסתדרות העובדים) בדרישות להגדיל את הכפר ולהרבות את תושביו, בהתחשב במעמדו האסטרטגי בהרי השומרון, ורק בשנותיו האחרונות זכה לראות כביש סלול עובר ליד הכפר ואחרי קום המדינה הוחל בבנית בתים לעשרות מתישבים נוספים.

היה חבר ועדת הבקורת של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב, חבר הנהלת בנק הלואה וחסכון זכרון יעקב וחבר ועד הנאמנים של בית המרגוע לאמנים ומוסיקאים "בית דניאל" בזכרון יעקב.

נפטר ברחובות, כ"ג אייר תש"י (10.5.1950) ונקבר בזכרון-יעקב.

צאצאיו: דניאל, כרמלה אשת פרופ' הלל (הייניץ) אופנהיימר (ראה כרך ה', עמוד 2293), איתמר.

יהושע חסין

נולד ביפו, בשנת תרנ"ב (18.2.1892).

לאביו אליהו ולאמו רחל לבית עטייה.

קבל חנוך מסורתי וכללי.

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3353). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3353