Volume 9

Page 3367

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בן-ציון פישצנר

נולד בפתח-תקוה, תמוז תרס"א (1901). לאביו חיים זלמן פישצנר (כרך ח', עמוד 3147)

ולאמו יונה (טויבה) רחל בת אליעזר וולפברג. קבל חנוך מסורתי. בוגר ביה"ס מקוה ישראל.

היה מפעילי הנוער במושבה.

בשנת 1924 נשא לאשה את מיכל בת ישעיהו וחנה שינצויט מפתח-תקוה.

בשנת 1923 יסד יחד עם אביו בית מסחר מורחב לחמרי בנין, ובנה חסכו מבני המושבה לנסוע ליפו להשגת החומרים הדרושים.

נטע במו ידיו את פרדסו, אשר על ידי טיפוחו והתמסרותו, שימש הפרדס לדוגמה.

היה בין החלוצים שהכניסו את גידולי הטבק במושבה.

מותיקי ההגנה. היה בין ראשי המגינים בפתח-תקוה במאורעות 1921 ו-1929.

היה בין מיסדי התאחדות הסוחרים במושבה ושימש בה. כיו"ר ענף חמרי בנין וכיו"ר ועד התרום של הסניף. היה. מהיוזמים ליסוד "חברת חמרי בנין בע"מ שליד התאחדות הסוחרים הכללית בארץ, ויש לו חלק רב בפיתוחה ושגשוגה של החברה. שימש כמנהל החברה מיום היווסדה.

נפטר בפתח-תקוה, י"ט תמוז תשט"ז (23.6.1956).

צאצאיו: ישעיהו זמיר (רב-סרן בצבא הקבע), יונה (נהג ב"דן"), רחל אשת מרדכי רויכמן (פרדסן וסוחר בחדרה), עליה.

אליהו (רנה) אלמאליח

נולד בירושלים, י"ב אב תרס"ח (9.8.1908).

לאביו אברהם (רפאל בן-ציון) אלמאליח (ראה כרך א', עמוד 512) ולאמו שמחה בת הרב יעקב דנון.

נתחנך בבית הוריו חנוך עברי ולאומי.

כשנתמנה אביו למנהלה של הקהלה, היהודית בדמשק ושל בתי הספר העבריים שהוא יסד בה, עברה משפחתו מירושלים לדמשק, הוכנס אליהו לגן הילדים העברי הראשון שיסד אביו.

כשחזרו לירושלים (אחרי מלחמת העולם הראשונה), למד בביה"ס העברי שתחת הנהלתו יוסף בר"נ מיוחס, וסיים אותו בהצלחה, ואח"כ נכנס לביה"ס של חברת כי"ח בירושלים שתחת הנהלת מר יצחק בסאן, וגם כאן גמר בהצטינות וקבל תעודת-גמר בבחינות של הקונסוליה הצרפתית בירושלים Certificat Etudes.

בבחינות שנערכו בביה"ס כי"ח בירושלים בין התלמידים המועמדים לבית המדרש למורים של כי"ח בפריז, הצטיין ונשלח לפריז (1924), בו סיים את חוק למודיו בארבע שנים, וקבל את תעודת הבגרות היסודית "Brevet elementaire"ואת תעודת הבגרות העליונה "Brevent Superieur"כשסיים את חוק למודיו בפריז שלחתהו חברת כי"ח, לנהל את ביה"ס העברי "אם הבנים" בעיר פאס שבמרוקו, בגלל ידיעתו את השפה העברית, ושם נתן דחיפה גדולה ללימוד הלשון העברית החיה שעד אז היתה, נלמדת רק כשפת התפלות ועיקרי-הדת הישראלית.

אחר שנת שרות במרוקו (1928-1929) נשלח ע"י החברה לעיר מולדתו ירושלים, בתור סגן המנהל מר בסאן, בביה"ס של חברת כי"ח בירושלים. בעיר זו מלא את משרתו האחראית בהצלחה ונשא על שכמו את נטל העבודה באהבה, וגם פה נתן דחיפה ללימוד העברית ויסודות היהדות.

בראשית שנת 1933 מנתה אותו חברת כי"ח למנהל בית ספרה בטבריה, ובעיר זו הצליח יפה במלוי תפקידו ; אך בסוף שנת הלמודים הועבר לנהל את ביה"ס הגדול "ת"ת ע"ש סלים טראב", בבירות.

בהודע דבר המנוי הזה לראשי הקהלה, בטבריה ולהורי התלמידים, לאחר שאליהו אלמאליח הספיק להתחבב עליהם מאד, השתדלו בפני מרכז כי"ח בפריז להשאיר את המנהל הצעיר בתפקידו, בעירם. הקהלה, ומנהיגיה, ורבניה, וראש העיריה עמם, הריצו מכתב למרכז כי"ח בפריז בו הודיעו בין השאר כי "שמועה זו" - העברת המנהל לביירות - "גרמה צער רב, כי במשך שנת כהונתו עלה בידי מנהל ביה"ס להביא סדרים חשובים במוסד, משך אליו את לב כל אנשי העיר לאהבה אותו, ובכלל הצליח בזמן קצר להשיב את כבודו ושמו הטוב של ביה"ס כי"ח לאיתנו", הם מביעים תקוה כי המנהל

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3367). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3367