Volume 9

Page 3384

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שמואל בן-דוד (דוידוב)

נולד י''ד אדר ב' תרמ"ד (1884) בסופיה בירת בולגריה.

לאביו דוד (ממשפחת מגורשי ספרד, מושרשת מדורי דורות בבולגריה) ולאמו מזל.

למד בבית-הספר של חברת כי"ח (אליאנס), בגימנסיה ממשלתית ובאקדמיה לאמנות בסופיה, בה היה תלמידו של פרופ' ב. שץ, שיעד לו להיות מורה לשטיחים ורשם דוגמאות להכשרת מדריכות למלאכת שטיחים בעבודה

ביתית בכפרים. אך כשהחליט פרופ שץ ליסד את ביתהספר "בצלאל" בירושלים, בחר לו עשרה מתלמידיו היהודים לקחתם אתו ולהכשירם להוראה ולהדרכה ב"בצלאל", ואחד מהם היה שמואל בן-דוד.

עלה לארץ עם פרופ' שץ בסוף 1905. ארגן ב"בצלאל" את המחלקה לשטיחים ולדוגמאות ולימד בה עד 1909 ואח"כ היה מורה לפרספקטיבה ולמלאכת עיטורים. נבחר ב-1907 לראש הועד הראשון של התלמידים והעובדים ב"בצלאל".

ב-1907 נשא לאשה את יהודית בת נחמן קיפר מרוסיה.

בשנים 1913-1912 השתלם באקדמיה ז'וליאן בפאריס. חזר והמשיך להורות ב"בצלאל",וגם כאן הוסיף להשתלם בציור אצל א. מ. ליליאן, הירשנברג ואחרים, ולימד ציור בגימנסיה העברית בירושלים. משנסגר "בצלאל" במלחמת העולם הראשונה, לימד ציור בבית המדרש למורים ובבית-הספר לבנים בירושלים.

ביחד עם יעקב שטארק מלבוב (אחד מהתלמידים, שפרופ' שץ הועיד אותו למורה, אך מת בראשית מלחמת העולם) פיתח את האות העברית כיסוד עיטורי.

יצר הרבה אילוסטרציות ועיטורים לספרים וליצירות ספרותיות (מגילת אסתר, הגדה של פסח, "מתי מדבר", וכן צייר הרבה טפוסים יהודיים, מראות נוף וכו'.

היה ממיסדי אגודת האמנים ויו"ר שלה בראשית שנות העשרים.

היופי שבאמנות השתקף גם בנפשו ובהליכותיו עם חבריו ותלמידיו ועם הבריות בכלל.

נפטר בירושלים, כ"ג כסלו תרפ"ח (19.12.1927).

צאצאיו: בצלאל (רופא וטרינרי בעפולה), יובל ז"ל (חבר קבוצת גבע, נפל בקרב במלחמת השחרור), אורה (מורה).

חביב דהאן

נולד בסיון תרס"ח (1908) בטבריה.

לאביו יוסף (בן משה דהאן , מעולי צפון אפריקה ב1868 שהשתקעו בטבריה וחיזקו בה את הישוב היהודי; היה סוחר אריגים, נודד בכפרים וגם מחזיק בשותפות עם יהודים אחרים חנויות לארגים בכפרים גדולים שבסוריה ובעבר הירדן, באזורים הסמוכים לטבריה) ולאמו מסעודה בת אהרן כהן חדד (נפח, אף הוא מעולי צפון אפריקה).

למד בבית-הספר של כי"ח (אליאנס) ואח"כ בביתהספר לבנים בהנהלת אשר ארליך . משגמר ב-1924 למד שנה אחת נגרות (בסיוע גב' גרין, מנהלת בית היתומים בטבריה), אח"כ למד נהגות ומכונאות ועבד בה שנים רבות, וכיום הוא בעל מוסך במרכז צפת.

ב-1932 נשא לאשה את דינה בת עיוש מזרחי מצפת. בשנות פעולתו כנהג עזר פעמים רבות בהכנסת עולים "בלתי לגליים" מארצות המזרח הקרוב דרך גבולות סוריה והלבנון בהובלת נשק ל"הגנה" ולאנשי אצ"ל

בגליל העליון ובהסתרתו מפני המשטרה. עסק בכך גם בשנות המאורעות 1938-1936 ובתקופת המרי שאחרי מלחמת העולם השנית. בעת המצור על צפת ב-1948 הביא לצפת אספקה ודלק ונשק תוך מטר אש האויב, נפצע פעם ביריות ופעם בעלות המכונית על מוקש. שירת את צה"ל בהובלה בכל תקופת מלחמת השחרור וגם בכיבוש אילת, והוביל אספקה למשלטים בתקופות המסוכנות ביותר.

צאצאיו: נח (נהג ב"אשד"), אסתר אשת מאיר שאט (ממוצא תימני, עובד ביהלומים, גרים בפתח תקוה), יוסף, משה, טובה, לאה, אברהם, גאולה, יעקב, מאיר, אילנה .

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3384). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3384