Volume 9

Page 3388

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

סודה ובארגונה הפנימי של "קרית הציירים" וצייר בה נופים רעננים וססגוניים. בעצם התחיל מצייר בצפת עוד ב-1920 ו-1921 בחדשי פגרת הלימודים, וב-1946 שכר דירה שם, ואחרי שחרור העיר ב-1948 יזם יחד עם קסטל את יסוד קרית הציירים בה.

תוך עבודה בשארית כוחותיו בהקמת האנדרטה בקרית ענבים, הספיק - בגילוי הלוט מעליה.

נפטר ביום ז' תמוז תשי"א (10.7.1951) ונקבר בקרבת בנו, בחלקה הגובלת עם בית הקברות הצבאי בקרית ענבים.

ב-1950 השתתף בתערוכה בין לאומית באנללה (בוינציה) וקבל פרס.

ב-1955 שותפו תמונותיו בייצוג ישראל בבינאלה השלישית בסאו-פאולו שבבראזיל.

צאצאיו: נעמי (ציירת, קיבלה ב-1951 פרס להשתלמות בחו"ל וב-1957 פרס עירית חיפה), זאב (חבר קיבוץ מעגן-מיכאל, לומד כלכלה מדינית וחקלאות מטעם הקיבוץ), אהרן (ג'ימי ) ז"ל (היה מפקד בפלמ''ח. קצין מבצעים בהראל, נפל ב-19 אוקטובר 1948).

גרשון ש"ץ

נולד ביוניולגבה, פרידריך-שטטס (לטביה) בשנת תרס"ה (8.10.1905).

לאביו חיים ולאמו חיה בת יוסף קובלנץ. קבל חנוך מסורתי, גמנסיה גרמנית בעירו. היה בין מיסדי תנועת הנוער "ברית תרומפלדור" (בית"ר) בלטביה.

בשנת 1930 היה בשליחות בית"ר בליטה וב-1931 בפולניה.

בינואר 1926 עלה לארץ.

חבר קבוצת העבודה הרביזיוניסטית הראשונה "מנורה" (ממיסדיה ומנהליה).

עבד בתור פועל חקלאי, כשלש שנים ביבוש ביצת "רברה" ע"י זכרון-יעקב.

ממיסדי "רמת טיומקין" בנתניה ו"שכונת התקוה" בתל-אביב.

בשנת 1931 השתתף בכינוס העולמי הראשון של בית"ר בדנציג.

בשנת 1935 בקונגרס היסוד של הסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח) בוינה (אוסטריה).

בשנת 1936 נשא לאשה את סוניה בת מאיר פוצפובסקי.

ממיסדי הסתדרות עובדים לאומית ומספר שנים בר הועד הפועל שלה.

היה קצין נציבות בית"ר בארץ.

בין מארגני "פלוגות עבודה לבית"ר" ומנהלה הראשון.

השתתף בארגון חוליה בלתי-ליגלית בשנות 19301932 דרך גבולות הצפון.

בימי המחתרת שיתף פעולה עם "לוחמי החרות" (לח''י).

חבר ועד הפועל וההנהלה ב"אגוד ענף הקולנוע". צאצאיו: אור-עם, אביאל, מאירבלה.

משה כרמי (ינובסקי)

נולד א' טבת תרנ"ד (דצמבר 1893) בפתח תקוה. לאביו אברהם ינובסקי (שתלן נודע, מעולי רוסיה) ולאמו פייגה (צפורה) בת חיים יהושע גולדברג (נודע בישוב בימים ההם בשם "חיים בקר איש יפו" - ראה כרך א', עמוד 361).

למד בחדר ואח"כ בבית-הספר של יק"א, בו למדו הילדים אז בצרפתית ובבית ובחוץ דיברו אידית, וביזמת הנער משה ובעזרת מורה וחברים נוסדה אגודת התלמידים לטיפוח הדיבור העברי. באותן השנים עזר להוריו בכל עבודה בבית, במשתלה ובכרם. אח"כ נכנס ללמוד במחזור הראשון של הגימנסיה העברית ביפו (שנקראה אח"כ "הרצליה"). למד גם נגינה בכנור, שהתחיל עוד בבית, והכל על חשבון עצמו, משכר מתן שיעורים פרטיים, ועוד חסך גם לתמיכה בהוריו המטופלים בילדים קטנים ממנו. כשהציגה הלהקה הדרמטית של התלמידים יוצאי רוסיה, או בני משפחות יוצאות רוסיה, עיבודים של סיפורי מנדלי מוכר-ספרים והעלתה על הבמה את הדמויות העלובות מ"תחום המושב", הביע העלם משה בפשטות תמימה את זרותן של הדמויות ההן לבן הארץ דבר שנראה זר ומוזר בעיני ילידי הגלות, אבל שימש מבשר להתהוות הטפוס הארצישראלי החדש, שאין לו חלק ונחלה בחיים הגלותיים. ב"מרכז הרוחני" של הגימנזיסטים, בבית שרתוק בתל-אביב, טיפחו אז את פולחן עבודת האדמה, וכשנתים לפני גמר הגימנסיה יצא משה כרמי עם חברו אליהו גולומב לעבודה בבן-שמן, אך משהטיל עליהם המשגיח לסמן זוית ישרה על פני הקרקע ולא ידעו, והוא לעג להם, החליטו שבכל זאת צריך עוד ללמוד, חזרו לגמנסיה וגמרו עם המחזור הראשון ב-1913, ואח"כ יצאו עם קבוצת חבריהם לעבוד בדגניה ובכנרת.

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3388). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3388