היה חבר בועד הראשון של אגודת פועלי המתכת ונבחר גם בועדים לאחרי-כן, חבר בועדת הבנין הראשון למרפאת קופת חולים ברחוב מאז"ה - ובוערת הבנין הראשון למועצת פועלי יפו-ת"א ברחוב הירקון (הבית האדום) בתל-אביב.
עובד חברת החשמל לא"י.
מרכז ועדת התרבות של עובדי חברת החשמל, מרכז המפלגה במקום העבודה.
בשנת 1924 נשא לאשה את שושנה בת שמעון ניגר. עורך בטאון עובדי חברת החשמל "מתח".
נבחר במוסדות הארגון של עובדי חברת החשמל, חבר ועד סניף מועצת פועלי ת"א, חבר במועצת המחוז של מפא"י ובועדות שונות.
משנת 1921 חבר פעיל בהגנה.
בשנת 1942 התגייס לצבא הבריטי.
בנותיו: רחל אשת דוד כץ (רמת-גן), צפרירה אשת א. שמעוני (באר-טוביה).
יהודה בורוכוב
נולד י''ז ניסן תרע"ח (אפריל 1918) בקרץ שבחציהאי קרים, רוסיה.
לאביו משה בורוכוב (בן ר' פנחס ברוך, רבם של יהודי קרים) ולאמו קטיה בת יצחק לוי. ב-1922 עלה לארץ עם הוריו. למד בבית-הספר תחכמוני בתל-אביב והשתלם בהשכלה תיכונית ומסחרית. הצטרף לתנועת הנוער בית"ר והיה מחניכיו של דוד רזיאל . בתנועה זו הגיע לתפקידי מפקד מחלקת ההדרכה הארצית ומפקד מחוז.
היה פעיל גם במכבי כמפקד ב"משמר מכבי", מפקד פלוגה, מדריך בנשק ופעיל בקבלת עולים-מעפילים. בשנים 1937-1936 היה פעיל במחתרת אצ"ל, וב-1936 השתתף בשלשה מעשי-תגובה טרוריסטיים על הטהור הערבי. בשנים 1939-1937 היה פעיל ב"הגנה" בתור מדריך טירונים וגמר את הקורס למפקדי מחלקות ביבנאל, ש-43 מחבריו, ביניהם כיום רב-אלוף משה דיין ואלוף משה כרמל , נאסרו ונדונו.
בשנים 1948-1940 שוב היה פעיל במחתרת אצ"ל, בה נקרא בכינוי "עמיהוד" ומילא תפקידים בתור מדריך ראשי בטופוגרפיה, בוחן, שופר בית-דין צבאי, מפקד פלוגת הנוער, מפקד קורס לראשי קבוצות, ובעת הפילוג בתוך המחתרת היה שומר-ראשו של "דן" (א. קריצ'בסקי). היה חבר מורשון הצ"ח.
ב-1949 נשא לאשה את לאה בת יהודה לוי. אחרי מלחמת השחרור הסתדר בחיים אזרחיים והנו מנהל אזור במחלקה המסחרית של חברת החשמל בתלאביב.
תפקידיו הצבוריים: חבר המיסדר על שם זאב ז'בוטינסקי, חבר הנהלת תנועת החרות ברמת-גן, יוצר ומנהל מדור גולי קניה במכון-ז'בוטינסקי, חבר ועדת הבקורת של המכון וחבר-הנאמנים.
כתב וערך את חוברת "פרסומים" (3) של מכון ז'בוטינסקי, מאמר ושירים בספר "הגולה והמעצר" שיצא במחנה הגולים בקניה, ליקט וערך את חוברת השירים "אנחנו שרים לך..." ממחנה הגולים בקניה, שיצא בהוצאת מכון ז'בוטינסקי.
צאצאיו: עמיהוד (על שם הכינוי המחתרתי של אביו באצ"ל), דליה.
ד"ר חיים שמואל רובין (אגושביץ')
נולד בראשית סיון תרנ"ג (15.5.1893) בסביסלוץ' שבליטא.
לאביו אליהו (מורה לתלמוד בישיבה, ממשפחת למדנים "מתנגדים") ולאמו רחל בת הרב חיים שמואל טנקוס (דיין בקהילת סביסלוץ').
למד בחדר, בישיבות מאלץ', קריניק ולידא, בה הוסמך להוראה על-ידי הגאון ר' יצחק יעקב ריינס ובה קיבל את ראשית השכלתו הכללית במסגרת תכנית הישיבה, ואח"כ התכונן לבחינת-בגרות אכסטרנית בוארשה. בישיבת לידה השתייך לפלג הציוני של הבחורים, שהיה בקשרי מלחמה עם שני פלגים אחרים: של קנאים אנטי-ציונים ושל קארייריסטים שלימודם בתורה טפל ובהשכלה כללית עיקר לשם עליה במעמדם החברתי והכלכלי ברוסיה. ב-1911 היה מטיף לציונות בלטביה בשליחות הרב ריינס. ב-1912 עלה לארץ. עבד חדשים בסיקול בפוריה בימי יסוד הנקודה. נתקבל לסמינר למורים של חברת "עזרה" בירושלים, וכשפרצה מלחמת השפות, עזב גם הוא את הסמינר, אעפ"י שקיבל בו תמיכה ולא היו לו מקורות-הכנסה אחרים, ועבר ללמוד בבית-המדרש למורים העברי שנוסד אז בתמיכת חובבי ציון.
כשפרצה מלחמת העולם קיבל את הנתינות העותומנית, לבל יוכרח לעזוב את הארץ, והשתתף בתעמולה