בצרכי צבור כחבר ועד הקהלת של יפו ות"א, במשפט השלום העברי, בהסתדרות הרופאים, ב"בני ברית", ועוד. השתתף ביסוד לשבת הבונים החפשים "מוריה" (חסות מצרית) ביפו והיה נשיאה הראשון (31.3.301.4.28).
נפטר בתל-אביב, ט' אדר תר"ץ (9.3.30) והובא לקבורה בירושלים.
אחותו לאה נישאה להסופר איתמר בן-אבי (ז"ל).
צאצאיו: שתי הבנות: יולנדה; מפאלדה ; הבן זופרו (בלונדון).
אהרן גרשון שרשבסקי
בן נח, נולד בקוסובה, מחוז גרודנה (רוסיה) בשנת תרכ"ד (1864). קבל חנוך מסורתי. לפני עליתו ארצה למד נגרות.
עלה לא"י בשנת תרמ"ה והתישב בעקרון כאכר. נטע כרמים, זיתים, גדל צאן ובקר ובנה בתים.
היה ער לעניני המושבה וחובב ציון מסור.
השאיר משפחה ענפה הממשיכה את מסורת החקלאות והעבודה בארץ.
נפטר בירושלים, כ"ד חשון תרפ"ב.
אריה ליב קורנפלד
נולד בצאנז (נקראה גם סאנץ, נובי סונץ'), גלי ציה המערבית, בשנת תרי"ג (1.1.1853), לאביו ר' מרדכי , מגבאיו של האדמו"ר ר' חיים האלברשטאם (ה"דברי חיים") מצאנז. למד בחדרים ובישיבות גליציה והונגריה. כשבגר יצא להשתלם בלונדון.
הצטרף לתנועת חיבת ציון ופעל בנאומים יבכתיבה בעתונים להפצת הרעיון. כשעבר לרומניה היה העורך והמו"ל של העתון הציוני "אידישעס וואכענבלאט" והשתתף בועד שארגן בתרמ"ב את העליה של מיסדי ראש פנה וזכרון יעקב.
בתרמ"ב עלה ארצה והיה מורה ומנהל בית-ספר בחיפה, משמר הירדן, ראש פנה, מטולה, ובשנות תרס"ו-תרע"א בבירות. לימד גם אנגלית וגרמנית.
בתרמ"ז נשא לאשה את שרה בת מנדל קורסינסק מאלכסנדריה של מצרים (נפטרה בבית-גן, ליד יבנאל, ה' ניסן תרפ"ג).
השתתף כציר בועידת היסוד של הסתדרות מורי ארץ-ישראל, זכרון יעקב תרס"ג, ובכמה ועידות של מורים ועסקנים בארץ.
בשנות תרע"ג-ע"ט עסק בהוראה עברית ותעמולה ציונית בארצות הברית.
כתב מאמרים למאות בעתוני ארץ-ישראל, רומניה, אמריקה, ועוד. חיבר מלונים עברי-גרמני וגרמני-עברי, עברי-אנגלי ואנגלי-עברי (עודנו בכתב-יד).
נפטר בבית-גן, ליד יבנאל, ערב ראש השנה תרצ"ד.
צאצאיו: פרץ דגן-קורנפלד (ממיסדי "הסולל" עורך ומו"ל של "Who is who" בא"י, ציון (מהנדס יועץ של התאחדות בעלי התעשיין, היה במשך כמה שנים המהנדס העירוני בנתניה ומהנדס צבאי במלחמת-העולם השנית), גאליה (מנהל הוצאת-הספרים טברסקי-שטיבל), אלה אשת נחום סנדלר ,אכר בבית גן, מחלוצי האכרים ועסקניהם בגליל התחתון).