מפרי עמלו כמנהל פרדסים רכש לעצמו שני פרדסים ובהם עבד והשקיע את כל מרצו וכספו.
בשנות השפל של הפרדסנות לא יכול היה להחזיק מעמד ובשנת 1944 מכר את פרדסיו. את כספו השקיע בקידוחי-בארות, אשר גם בו היה מומחה. היה והינו אחד המומחים לקידוח בארות ולתיקון משא בות מים, ומנסיונו תרם לקידוחים שונים שנעשו ברחבי הארץ. כל ימיו תושב בפ"ת.
נשא לאשה את רחל בת הרב אליעזר וולנשטיין מירושלים, בנו של הרב משה נחום וולנשטיין (רב וראש בית דין בירושלים שעלה ארצה מהונגריה).
השתתף בהגנת פתח-תקוה, כאשר התנפלו עליה הערבים (1921).
עסקן צבורי במפלגת "חרות" במושבה.
צאצאיו: אריה ויעל המתגוררים בפ"ת.
יעקב אדלבנקין
יליד מינסק, שהושפע מתנועת ביל"ו ועלה לארץ בהיותו אמיד. רכש לעצמו חלקה בגדרה.
בפעם הראשונה נזכר האיש מבלי נקוב שם, במכתבו של יחיאל מיכל פינס (שאין לו תאריך. מה שהיה טפוסי לפינס. הרבה ממכתביו המענינים בתוכנם, חסרי תאריכים הם) לביל''ו, בו הוא מודיע, כי אם רוצים הם לעלות לשבת ב"קתרה" (גדרה)... שם הוא אומר: "מה יאמר האיש ממינסק לעשות בבית" ? "האיש ממינסק " - אדלבנקין הוא.
בשמו המלא - הוא נזכר אך ורק בזכרונותיו של הביל"ויי צבי הורביץ, איש גדרה (15.12.1889) בעליה לגדרה : הגיעו החברים - ליבוביץ, חזנוב, פוקס, ליס אדלבנקין (הורביץ וצוקרמן היו החלוצים שעלו על גבעת גדרה בלילה אחד לפני בוא כל החברים.
וב-4.1.1885 באותן הזכרונות: יעקב אדלבנקון נסע לירושלים.
וב-26.1.1885 רושם צבי הורביץ : "קנינו את האקדוח מאת מר אדלבנקין. "האיש ממינסק" היה בעל שאר רוח. עזב את משפחתו ובית אבא במטרה לעלות לארץ, אם כי בודד ויחידי.
לא ברור, אם השתתף בעבודה במקוה ישראל ואם היה אם הביל"ויים מדרי בית אנטון איוב. בפעם שניה נזכר שמו ע"י הביל''ויי דב אריאל לי בוביץ במחברתו: "המושבה גדרה (החוברת נדפסה בירושלים בשנת תר"ס-1900 בדפוס אברהם משה לונץ בירושלים). בין העולים הראשונים שעלו ל"קתרה" (גדרה), כאשר הוא מונה: "ואלה שמות הבאים גדרתה ביום ההוא. ואליהם גם איש אחד בשם "מינסקי ", אשר קנה חלק בגדרה בכספו ושמו אדלבנקין (הקטע הזה הובא בחוברת הנ"ל - בין סוגרים).
אדלבנקין התייאש כנראה במהרה מגדרה ומן הארץ, כי החיים היו יותר מדי קשים בשבילו. ולאחר לבטים החליט לעזוב את הארץ.
ביום 29.1.1885 רושם צבי הורביץ שוב ; אדלבנקין נסע לרוסיה.
ד"ר יוחנן שורצמן
נולד באנופריבקי, פלך קיוב, בשנת תרע"ה (14.7.1911). לאביו ישראל שורצמן ולאמו חוה לבית קניבסקי. קיבל חינוך מסורתי וכללי בעירו.
בשנת 1921 עלה לארץ.
המשיך להשתלם בבית הספר הריאלי בחיפה, בקולג' האמריקאי בבירות (לבנון), באוניברסיטאות של ליז' (בלגיה) ולוזאן (שויצריה).
קיבל תואר ד"ר (רופא) למחלות פנימיות וילדים. בשנת 1935 נשא לאשה את יוליה בת זוסיה פלקוביץ. יושב ראש סניף הסתדרות הרופאים הישראלי ברמת-גן.
כל השנים חבר פעיל בהגנה. היה מרכז השירות הרפואי בהגנה בשנות 1937-41.
היה קצין רפואי בדרגת קפטן בצבא הבריטי בשנים 1941-1946.
היה מפקד הגדוד הרפואי בצה"ל בדרגת רב-סרן.
צאצאיו: נורה, ליאור.