צורך לנסוע ליפו ולהזמין סניטרים בריטיים, אך אף אחד מביניהם אינו יודע אנגלית, מלבד סגן מנהל החשבונות המתנדב הנ"ל. למנהל קופת חולים אין "כסף קטן" והוא נותן לו חמישים גרוש (אגורות) להוצאות הדרך. כשהוא חוזר מתפקידו המיוחד ורו צה להחזיר את העודף, מסתכל המנהל בו במבט דומשמעי ואומר : "שמור לך את העודף כמקדמה למשכורתך !".
זאת היתה המשכורת הראשונה שלו בקופת חולים.
את ההצעה, להיות מנהל של קופת חולים הוא קיבל אחרי זמן קצר, כשהיה בהבראה אחרי מחלה. בהתחלה היסס, הוא היה אז צעיר מדי, חדש מדי בארץ - אך לא היה אז זמן לחשוב הרבה. בתחילה, בצריפים, שם ליד בית החולים "הדסה", אז לא היה למנהל חדר שלו, אפילו שולחן קבוע לא היה לו. כשעבר למרפאת מנדלברג, קיבל חדר של מטר וחצי על שני מטרים, אך מעט מאד ישב ליד שולחנו, כי תפקידים מרובים הוטלו אז על המנהל, להיות גזבר וגובה של מס המקביל. מפקח ומדריך . היה מתהלך מהבוקר עד שעות הערב...
במשך השנים גדלה ההסתדרות ורבו מספר חבריה בקופת חולים. מששת העובדים בימים הראשונים הגיע מספרם לאלפים. במרפאת זמנהוף קיבל חדר מהודר כנהוג וראוי למנהל. נאלץ לשבת יותר במשרדו. אך איש עבודה כמוהו המשיך לצאת ולבקר במרפאות וללמוד את הבעיות במקום. לאחר מאורעות 1929 יסד יחד עם ד"ר משולם ליבונטין (כרך ראשון, עמוד366 ) ומשה פרנקל (כרך שני, עמוד 1026) את גדוד המתנדבים של "מגן דוד אדום" בתל-אביב. חתם על שטרות לרכישת האמבולנס הראשון של "מגן דוד אדום" בת"א ובהיותו עם חבריו בהנהלת המוסד. היה בין היוזמים והחותמים על השטרות להקמת "בית מגן דוד אדום" ברחוב מזא"ה 13 בתל-אביב. עם בחירת המרכו הראשון של "מגן דוד אדום" בארץ ישראל ופתיחת סניפים חדשים היה חבר המרכז ופעיל בשטחים שונים להתפתחותו של המוסד בא"י ואח"כ במדינת ישראל הפועל לפי חוק מיוחד שאושר בכנסת בשנת 1952.
נסע כמה פעמים בשליחות "קופת חולים הכללית" של ההסתדרות למגבית בארצות הברית. מפעל כספי מיוחד ערך בין יוצאי עיירות יהודיות שונות אשר נחרבו בשואה, להקים בישראל מרפאות הנושאות את שמות העיירות. בשנת 1966 יצא לגמלאות כמנהל קופת חולים מחוז ת"א אחרי ששימש בו כ-64 שנים.
בתקופתו הוקמו עשרות מרפאות חדשות וחדישות בכל המחוז.
בשנת 1966 נבחר כסגן נשיא ראשון של אגודת "מגן דוד אדום" בישראל ומשמש בתפקידים שונים בועד הפועל. וכן הוא משמש כיום כראש המחלקה להסברה ויחסי צבור של המוסד.
מרדכי ברגר
נולד במינסק (רוסיה), כ"ו כסלו תרס"ז (13.12.1906).
לאביו יצחק יוסף (עסקן יהודי וציוני פעיל, ממייסדי "פועלי-ציון" ברוסיה. (ראה כרך שני, עמוד 837) ולאמו מרים מאשה בת זאב גולדשטיין (עסקנית ציונית במינסק).
קיבל חינוך רוסי ועברי-ציוני. למד בגימנסיה קלאסית במינסק. בילדותו ספג בבית הוריו את אוירת הציונות המעשית.
סיים למודים גבוהים במכון החקלאי של אוניברסיטת נאנסי - בצרפת, וקיבל תואר של מהנדס חקלאי.
בשנות 1935-1929 עבד במפעלים לתעשיית החלב ותוצרתו בצרפת.
חברות ב"השומר הצעיר" וב"החבר" ברוסיה (מינסק) ובפולין (וילנה).
היה חבר הועד המרכזי של מפלגת "פועלי ציון - התאחדות" בצרפת באותן השנים.