לאשמתו כל שחר. לפי דרישתו של טורס מעמידים את הנאשם למבחן. המתורגמן הרשמי של בית-הדין מקיים דו-שיח קצר עם הנאשם, ולבסוף פוסק המתורגמן שהנאשם עמד במבחן.
פרופסור קלוך , מוסר בעדותו על הבדיקה הפסיכיאטרית שערך לנאשם בבית הכלא, כדי לקבוע את מצב נפשו. אם שפוי הוא בדעתו ? תוצאות בדיקתו שהוא בריא בהחלט ברוחו ואחראי לכל מעשיו. העו"ד טורס מעיר שאין לעדות זו כל חשיבות, שהרי לא ביקש לטעון כי הנאשם ביצע את מעשהו ברגע של אי צלילות הדעת.
לאחריו מעיד הגנרל האוקראיני אודוביצקי , החוזר על טענת הקטיגוריה, כי פטליורה העניש את מפקדי הצבא שערכו פוגרומים ביהודים. טורס שואל את העד: אמרת כי פטליורה דן למוות את כל הפורעים, האין זאת ?העד : כן, מר טורס.טורס : אולי תנקוב בשמות כמה מן הפורעים שהומתו בדין ?העד : בגמגום... סמסנקו הנ"ל.
טורס: סמסנקו נורה למוות זמן רב אחר הפוגרומים ולא בשל הפרעות... אולי זכורים לך שמות נוספים ?העד : לא, איני זוכר עכשיו...
טורס : (בתקיפות) ומדוע לא המיתו אותך על השתתפות בפוגרומים ? באולם קם רעש ורחש. הקטיגור קאמפינסקי קפץ ממקומו כנשוך נחש להביע את מחאתו. השופט השתיק את הצועקים. בהיסוס רב ובבהלת מה השיב העד אודוביצ'נקו בשאלה : אני... ? כן, גנראל , אתה! התודה כי סיסמת הדיביזיה שפקדת עליה היתה : "מוות ליהודים"!.
העד: לא אני אחראי לסיסמה זו. החיילים הם שהכריזו עליה ועל דעת עצמם...
טורס : מן ה-24 במאי ועד 11 ביוני 1919 ערכת פוגרומים ביהודי אורינון ושארגורוד. למה איפוא לא נענשת ?העד: מעולם לא היו חיילי במקומות אלה... טורס: הרי לפניך דין וחשבון רשמי. קרא את הדברים, הקובעים במפורש כי גדודיך פרעו ביהודי שארגורוד...
העד: (בגמגום) אמנם כן, אני נזכר, אירעו שם כמה מעשי שוד. נהרגו כמה יהודים, אבל גם נוצרים... טורס : הנני מגיש לכבוד השופטים רשימה של 100 קרבנות יהודים...
העד : אולי היו אלה מתאבדים ?...
היום החמישי העלה אף הוא חידוש. פעם אחת ויחידה העז אחד השופטים המושבעים, שכל עיקרם משתתפים "אילמים" הם במשפט. היה זה השופט המושבע השמיני, אחד הצעירים שבחבורה, שהפנה את שאלתו לנאשם ? מר שווארצבארד , הניספו בפוגרומים גם בני משפחתך ? השיב בקול נכאים ממקום מושבו: כן, אדוני, 15 מבני משפחתי נרצחו בידי כנופיות פטליורה... העו"ד טורס שלף גליון מתיקו וקרא באזני השופטים את שמות הקרבנות... שאלתו השניה של המושבע, היתה חמורה יותר. מדוע לא הוצאת לפועל את מעשה הנקם בימי ריתחת-הדם, בהיותך באוקראינה ? הפעם התערב התובע הכללי וביקש להסביר, כי הנאשם בחר לו את צרפת כמקום-הפעולה, משום שקיווה כי בה יזכוהו... דינם של "פושעים פוליטיים" נוח בה יותר מאשר בארצות אחרות...
הנאשם - חרה לו בעלבון זה שעלבו בו, כאילו היה פחדן וחישב את המעשה הנקוב לפי חשבון הכדאיות: "לא אדוני, דברי התובע הכללי אינם נכונים, פשוט נבצר ממני למצוא את ראש הפורעים כדי לפגוע בו. הנה ראיתם את חבורת הפושעים שבאו כולם להעיד לטובתו של התליין הראשי (פטליורה), אך שם במקום מולדתם אי-אפשר היה לגלותם. ובכן עשיתי כמעשהו של הצעיר בשלושת אחי הוראציוס. נסיגותי אחור כדי לתקוף בהצלחה..." מתוך רעם מחיאות הכפיים באולם בית הדין הבקיע חלושות קולו של השופט: הרי זו תשובה כהלכה! דומה היה, כי בתום היום החמישי לדיונים חל משבר במשפט, וכף המאזניים החלה נוטה לטובת הסניגוריה.
ביום הששי במשפטו הגיע תורם של עדי הסניגוריה. העד הראשון ד"ר מ. גולדשטיין , מן המפורסמים שבעורכי הדין היהודים ברוסיה, היה סניגורו של טולסטוי במשפטו עם "הסינוד הקדוש". כאב קרבנות הפרעות זועק מגרונו. מי כמוהו בקי בענייני פוגרומים ? הוא שימש יושב ראש לוועדת חקירה בעניין הפרעות באוקראינה, מספר הפוגרומים נמנה במאות וסך הכל של החללים היהודים עלה מ-50,000 עד 170,000. משוכנע הוא, כי האטאמאן הראשי פטליורה אחראי למעשה הטבח. הפוגרומים היו מאורגנים מלמעלה. יד אחת הדריכה אותם - אותם הכרוזים נפוצו בכל רחבי אוקראינה, אותן הסיסמאות הופרחו בשורות ההיידמקים ("הרגו ביהודים והצילו את אוקראינה"), אותם המנשרים לצבאות הפורעים, ואותם סיפורי כזב להסית את פראי האדם המשתוללים : בפרוסקורוב הפיצו את הבדותה, שהיהודים גנבו את פעמוני הכנסיה בפלשתין ותלו שלושה כומרים, ואילו בפלשטין סיפרו, כי בפרוסקורוב גנבו היהודים את פעמוני הכנסיה ותלו שלושה כומרים.
אחריו העידה העלמה חיה גרינברג , ילידת פרוסקורוב. היא מאשרת שביום 15.2.1919 הפגיזו חילות פטליורה את הישוב היהודי. ומצביאו סמסנקו, יד ימינו של פטליורה נתן הוראות לפגוע רק בנפש, בילדים שלא יגדלו באוקראינה בולשביקים, "ויש לרטש כרסי יהודיות, כדי שלא יוולדו עוד בולשביקים באוקראינה". ציווה עליהם להשתמש בכידונים ובפגיונות בלבד: ראשית, כדי שלא להקים רעש,