זלמן יעקבזון
נולד בזאגר, פלך קובנה בשנת תר"מ (30.6.1880), לאביו ר' מרדכי (מראשוני רחובות, בן ר' שרגא פייבל, תלמיד ר' ישראל סלנטר בסלובודקה, חובב ציון, מגדולי הסוחרים במוסקבה, ואח"כ חבר ב"מנוהה ונחלה", מקוני הקרקע הראשונים ברחובות ובונה בתים לשיכון תלמידי-חכמים עניים בירושלים, בן ר' יוסף , שעלה ארצה בתרט"ז בספינת-מפרש ונפטר בירושלים) ולאמו אסנה בת הרב אליעזר קצנל בוגן ממשפחת 17 דודות של רבנים. למר תורה מפמורים פרטיים והשתלם בהשכלה עברית (מפי אברהם אידלסון) וכללית במוסקבה, ומשעלה ארצה ב-1894 המשיך ללמוד בבית סבא בירושלים ואח"כ למד וגמר את מדעי הספרות בסורבונה בפאריס, ובאותה תקופה היה סופרו הפאריסאי של "הצופה" הוארשאי ושל עתונים רוסיים.
משגמר את לימודיו בפאריס חזר לרוסיה, נשא לאשה את שושנה בת זלמן דוד הכהן ליבונטין (ממיסדי ראשון לציון. ותיק בעסקנות הציונית, המיסד והמנהל הראשון של בנק אפ"ק בארץ) ועסק במסחר ברוסיה.
ב-1912 עלה ארצה בשניה ונשאר בקביעות בארץ. באותה שנה החל, בין הראשונים, לעסוק באכספורט פרי הדר. בשנות 1917/18, בתקופת גרוש תל-אביב ויפו ועם רכוז הגולים בצפון הארץ נענה לבקשת ידידו מאיר דיזנגוף , לנהל את פעולות "ועד ההגירה" בטבריה והסביבה לעזרת המגורשים. בשנות 1919/20 היה מפקח כספי בועד הצירים (ההנהלה הציונית). משנפתחה מחדש הדרך לאכספורט פרי הדר פתח שוב את משרדו ביפו, נטע פרדסים ברחובות והשתתף בפעילות בחיי צבור הפרדסנים. בשנות 1925/41 היה מנהל "פרדסנים מאוחדים", "פרדס" ו"פרדססינדיקט" ובשנות 1935/40 היה חבר בועדות ממשלתיות שונות לפיקוח ולשיווק פרי הדר.
עזר לחותנו ז. ד. ליבונטין בעבודתו לבנין ביתהכנסת הגדול בת"א והיה חבר הועד שלו במשך כמה שנים. פעל הלבה למען בנין ביה"ס החקלאי בפרדס חנה ובמשך כמה שנים היה יו"ר הנהלתו.
צאצאיו: הלל, עמנואל, דניאל, לאה אשת יצחק (אדי) צוקר.
ד"ר גיאורג יוסף הרליץ
נולד באופלן, שלזיה (אז גרמניה), כ"ד אדר תרמ"ה (11.3.1885), לאביו אדולף (סוחר, אח"כ פרוקוריסט בביח"ר לייצור בירה) ולאמו אמיליה, בת מתתיהו ביהם.
קיבל חינוך כללי בגימנסיה, באוניברסיטאות ברלין והאלה, וסיים את חוק לימודיו בשנת 1909 וקיבל את התואר דוקטור לפילוסופיה. באותו פרק זמן, שלמד באוניברסיטה, למד גם-כן ב"בית המדרש הגבוה לחכמת ישראל" בברלין.
עוד בישבו על ספסל הלמודים באוניברסיטה נהיה כבר לציוני, ובשנת 1909 נבחר לחבר נשיאות הק. י. פ. בברלין, ובתפקיד זה היה עד 1916. בשנת 1911 נתמנה לפקיד בארכיון הכללי של יהודי גרמניה ובתפקידו זה עמד עד 1916.
בשנת 1919 נבחר לסגן יו"ר ההסתדרות הציונית בברלין. בשנת 1919 הוזמן ע"י הד"ר ארתור הנטקה בשם ההנהלה הציונית, לפי עצתו של הד"ר תיאודור זלוצ'יסטי, לסדר את ארכיונה של ההסתדרות הציונית העולמית, שהתגלגל עד אז בחדר קטן שבדירת המשרד המרכזי של ההסתדרות הציונית העולמית בברלין, והודות להזמנה זו הונח היסוד של הארכיון הציוני המרכזי. מאז שקד בלי הרף על סדור הארכיון הציוני, וכשהיה מוכרח להעבירו לא"י, בשנת 1933, ארז את החומר במאה חמשים וארבעה ארגזים.
בשנת 1919 היה היוזם, ועד 1930 יחד עם ד"ר קירשנר, העורך הראשי של ה"יודישעס לעקסיקאן" (הלכסיקון היהודי) בשפה הגרמנית. זו היתה אנציקלופדיה יהודית בשפה הגרמנית בחמשה כרכים,