הצטרף למפלגה הרביזיוניסטית. ואם כי בחיפה היה מכובד וחביב על כל שדרות הצבור ועסקניו מכל החוגים, ואם כי היה גם ראוי לכבוד כעסקן ציוני ותיק ומסור, הרי בריתחה המפלגתית בימים ההם היה מפנה חריף זה בעמדתו המדינית עלול לסבך את יחסיו עם פני העיר חיפה שאין דעתם כדעתו. באותה שנה עבר לירושלים, ומאז פעל שם כעו"ד, ושוב הראה את כוחו ואת חריפותו השנונה בכמה הופעות משפטיות, בהן סיכל בהצלחה מזימות של שונאי ישראל להכשיל את צעדי המפעל הציוני. גם בעתונות הביע את דעותיו ברוב הומור וכח שכנוע, ונאומיו ושיחותיו בעל פה הקסימו חבר ויריב כאחד.
השתתף כציר בקונגרסים הציוניים ה-7, 10, 17 ו-18 ובשנים 1933-35 היה חבר הועד הפועל הציוני מטעם הצ"ח, היד, חבר אספות הנבחרים ', וג' ובשנים הנ"ל היה אף נציג מפלגתו בועד הלאומי. ואחרי פרישת הצה"ר מההסתדרות הציונית היה משתתף קבוע בועידות ובקונגרסים של הצה"ר והיה חבר מרכז הצה"ר בארץ. בשנת 1938 נאסר לימים אחדים כחשוד בעידוד לשבירת ה"הבלגה" היהודית (כי השלטון הבריטי לא אהב שהיהודים יגיבו במעשי תגמול על פשעי הפורעים הערבים, פן יטילו המעשים הללו אימה על הפורעים יותר משרותי המשטרה והמשפט הבריטיים). גם בועד קהלת ירושלים ייצג את מפלגתו וזמן מה ישב בראש הנהלתה לפי התור. נפטר בירושלים, י"ד שבט תש"ה (31.1.45).
לזכרו יצא הספר "דרך חייו של ציוני לוחם" בעריכת ד"ר ב. לובוצקי (הוצאת "אחיאסף", ירושלים תש "ז).
פנחס לוביאניקר
נולד בקופיצ'ינצה, מחוז טרנופול (מזרח גליציה), כ"ט תמוז תרס"ד (12.7.1904), לאביו ר' אברהם יוסף ולאמו העני לאה אלטה בת יצחק בלונדר . (פרטים על ההורים - בערכים של אחיו צבי בכרך א' עמוד 502 וזליג בכרך ב' עמוד 590). למד בחדרים אח"כ בגימ נסיה פולנית בטרנופול ולימודי משפטים גמר באוניברסיטה לבוב.
מגיל 14 היה פעיל בתנועת "השומר" שהפכה אח"כ ל"שומר הצעיר" והיתה בתחילה תנועה צופית בעלת כיוון לאומי מובהק. משגבר בה המשבר בתקופת העליה השלישית 1920-21 עבר יחד עם כל הקן שלו ל"צעירי ציון - התאחדות".
ב-1924 התחיל עם קבוצת חברים (ביניהם ד"ר ישעיהו שפירא , - כיום בשירות השידור, מאיר מנדל - כיום בקרית ענבים) לארגן את תנועת "גורדוניה" בגליציה, כתב או ערך כמעט את כל הספרות של התנועה וב-1925 הוציא חוברת נגד הרביזיוניזם, כדי להחליש את השפעת ז'בוטינסקי ופעולתו בעד הרביזיוניזם בין יהודי פולין. ב-1927 עבר ללודז והתחיל לארגן תנועת "גורדוניה" בפולין הרוסית-לשעבר ולהקמת הנהגה עולמית והיה הרוח החיה בועידתה העולמית הראשונה שהתכנסה בדאנציג למטרה זו.
ב-1929 עלה לארץ עם הקבוצה הראשונה של "גורדוניה", שוכנו בגבעת בוסל בחדרה ועסקו בעבודה שכירה וב-1931 עברו להתישבות קבע בחולדה.
מאותה שנה, 1931, התמסר יותר ויותר לפעילות צבורית בחבר הקבוצות (שהיה ממיסדיה) ובהנהגה העליונה של "גורדוניה" ובמפא"י. פרסם הרבה מאמרים בהוצאות של מפא"י וחבר הקבוצות, ב"דבר" וב"הפועל הצעיר", וב-1941 פרסם את ספרו "יסודות" לסיכום דרכה של תנועת "גורדוניה".
ב-1942 נבחר לחבר מטעם מפא"י בועד הפועל של ההסתדרות וב-1945 נכנס לעבודה קבועה בועה"פ הזה כחבר הועדה המרמת ומפעילי המחלקה לאיגוד מקצועי, יו"ר מועצת "סולל בונה" ומנהל מחלקת "החלוץ", ובסוף סיון תש"ט נבחר למזכיר כללי של ההסתדרות.
מ-1937 ואילך נבחר מטעם מפא"י לכל הקונגרסים הציוניים ולכנסת הראשונה, בה הוא מראשי הדוברים