למד תורה עד גיל 1/2 13, אח"כ עזב את בית אביו בפאריצ'י והתכונן לבחינת בגרות בלימוד אכסטרני. בתקופת המבוכה והמהפכה ברוסיה ב-1917 ניסה להגיע לאודיסה כדי להתקבל שם באוניברסיטה, ולא יכול מפני שהדרך היתה משובשת בגייסות. פנה לנסוע למטרה זו לסימפירופול שבחצי-האי קרים ובדרך נת פס וגויס בעל כרחו לחייל בצבא הגנרל וראנגל של "הרוסים הלבנים", שהתכונן להחזיר בעזרת "עצמות המערב את השלטון הצארי על כנו, והובא לשרת בייבפאטוריה.
ב-1918 ערק מהצבא הזה והצטרף לקבוצת החלוצים שהתרכזה בקרים, מחבריו ומתלמידיו של יוסף טרומפלדור , וכשנמצאה אפשרות לכך הפליג בחבורת חלוצים לאיסטנבול, ואחרי שהותו שם כחדשים המשיך את דרכו באניה "קורנליה" וביום 20.8.1920 הגיע ארצה. יצא לעבודה בכביש טבריה-צמח והשתתף ביסוד הגרעין הראשון של גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור , שהפלוגה העובדת בכביש זה היתה לפלוגתו הראשונה.
כשהגדוד עלה להתנחל במזרחו של עמק יזרעאל נשאר הוא בצמח - טבריה לחיסול פלוגת העבודה ובסוף העביר את שארית הרכוש ואחרוני האנשים למקום ההתישבות והצטרף למיסדי תל-יוסף בכסלו תרפ"א. בעת הפילוג בגדוד ב-1923 עבר לעין-חרוד, השתתף ביסוד הקיבוץ ובניסוח תקנותיו וביצירת הקיבוץ המאוחד.
ב-1924 נשא לאשה את בת-רחל יוכבד בת אליהו מלכימן. השתתף בעבודת המשק ובמזכירות של הקיבוץ. יצא בשליחות לתנועת "החלוץ" לפולין ב-1925 ולגרמניה ב-37- 1936. נבחר כציר לקונגרסים הציוניים ה-14 (מטעם "אחדות העבודה") וה-20 (מטעם מפא"י). בעת הפילוג במפא"י עבר לתנועה לאחדות העבודה ועמה למפ"ם והנו חבר מועצת ההסתדרות וזמן מה היה גם חבר הועד הפועל שלה. כיום הנו מזכיר הקיבוץ המאוחד.
פרסם מאמרים ב"דבר", "לאחדות העבודה", "מבפנים" ו"על המשמר".
בתו: רחל .
נחום לוין
נולד בנובאיה-בוכרה, י''ב סיון תרס"א (1901), לאביו אברהם (סוחר) ולאמו פרידה בת אהרון קז'וכין (מראשי היהודים בטורקסטאן, יסד בי"ס עברי בבוכארה).
למד בביה"ס העברי ובגימנסיה ואח"כ באוניברסיטת טאשקנט. נתחנך בבית הוריו ברוח הציונות, היה בנעוריו יו"ר אגודת-נוער ציונית והשתתף בועידת צ. ס. בחארקוב כציר ציוני טורקסטאן.
עלה לארץ ב-1922. עבד עבודות חלוציות שונות והשתתף בקבוצת-פועלים ראשונה שעבדה בעיר העתיקה בירושלים. למד בביהמ"ד למורים בירושלים וגמר ב-1926. אח"כ היה חבר בסטודיה הדרמטית של התא"י ומזכיר החברה שפעלה למענו בראשותו של ביאליק. ב-1927 נסע ללמוד באוניברסיטת ברלין. שם פעל למעו יסוד "בית-העם העברי", שהיה מרכז לחיי תרבות עברית ומשך אליו נוער רב.
נשא לאשה את דניה בת דב כהן (היא דניה לוין , מהראשונות בריקוד האמנותי הישראלי, מורה לריתמיקה ולמשחקים בסמינר למורות ולגננות ע"ש לוינסקי בת"א, חיברה ספר משחקים).
משחזר בשנת 1933 מגרמניה ניהל את המחלקה לתרבות של התאחדות עולי גרמניה ופעל למען הפיכת העולים הגרמניים לעברים בלשונם ובתרבותם. השתתף בחיבור ספר-הלימוד "יסודות" וחיבר ספר דקדוק (יצא בהוצאת "אמנות" בשנת 1935). אח"כ עבר לע בוד במחלקת התרבות של הועד הלאומי, בראשותו של הד"ר יהודה אבן-שמואל (קויפמן) , ובו בזמן מילא תפקיד ראש לשכת ההסברה של ה"הגנה" בירושלים.
בסוף 1946 יצא בשליחות הסוכנות והועד הלאומי למחנות העקורים בגרמניה ובאוסטריה וארגן בהם את