זולקאוו וברודי; השתתף ב"הצפירה" וב"המצפה") ולאמו מלכה בת זאב קליין (ראש קהלת סקולה). בילדותו עבר עם הוריו לצ'רנוביץ ושם למד בביה"ס העממי של הקהלה היהודית ובגימנסיה ממשלתית. אח"כ למד באוניברסיטאות וינה וצ'רנוביץ. הפסיק את לימודיו לרגל מלחמת העולם א', בה שרת כקצין בצבא האוסטרי בשנות 1916/18, וב-1920 הוסמך לד"ר לפילוסופיה.
ב-1922 נשא לאשה את חיה בת זיידה אנגלר. אחרי שובו מהשרות בצבא בסוף המלחמה השתתף עם ד"ר בנימין פוקס ז"ל ושמשון שכטר ז"ל בארגון תנועת "צעירי ציון" בבוקובינה ועזר בארגון התנועה ביתר חלקי רומניה. עבד בתור מורה בגימנסיה בצ'רנוביץ והיה פעיל בארגון החלוץ והעליה מרומניה וערך את עתון המפלגה "דאס פרייע ווארט" (בגרמנית). היה חבר המשרד הראשי של "התאחדות" (הפועל הצעיר - צעירי ציון), ציר ברשימת "התאחדות" לקונגרסים הציוניים ב-1921, 1923 ו-1925, חבר במרכזים של צעירי ציון והחלוץ ברומניה ובמשרד הא"י בצ'רנוביץ.
ב-1926 עלה ארצה. היה מורה בביהמ"ד למורות ע"ש לוינסקי בתל-אביב ובו בזמן חבר ועד הסניף של הפועל הצעיר בת"א. עבר להורות בביה"ס הריאלי בחיפה והיה מזכיר ועדת התרבות של מועצת פועלי חיפה ואח"כ מנהל המשרד המחוזי של מחלקת התרבות של הועד הלאומי בחיפה ופעל בעבודה ארגונית ובהרצאות לעם. בשנות 1928/29 פעל בשליחות קרן היסוד בסלובקיה ובטרנסילבניה. פרסם מאמרים ב"הפועל הצעיר", "דבר", "הארץ", "מאזנים", "אחדות העבודה" (בעריכת ד''ר חיים ארלוזורוב), "הדור", "דורות''.
אחרי קום מדינת ישראל נתמנה למפקח ראשי במחלקה להנחלת הלשון ולקליטה תרבותית של. העולים במשרד החינוך והתרבות.
צאצאיו: אבישלום (אסיסטנט במכון ללימודי החקלאות של האוניברסיטה ברחובות ; במלחמת המולדת שרת כסמל בפלוגת "חולדות נגבה"), תמר (שרתה בפלמ"ח ; חברה בקיבוץ יראון בגליל העליון).
נח סונין
נולד בחוה על חוף נהר דון ברוסיה, בשנת תרנ"ט (25.12.1898), לאביו יוסף ולאמו רחל לבית קליביצקי. בילדותו עבר עם הוריו לאודיסה ושם קיבל חינוך יהודי וגם כללי בבית-ספר עירוני.
בעודו נער עלה ארצה בפברואר 1912. היה פועל אצל אכרים ביהודה ובגליל (יבנאל, בית-גן, מגדל). הצטרף לאגודת "השומר" ושמר במושבות יהודה והגליל. במלחמת-העולם א' היה חבר קבוצת "השומר" בתל עדשים ובכפר גלעדי. סמוך לסוף מלחמת-העולם א' התנדב לגדוד העברי ואחרי שחרורו הצטרף לגדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור ושרת במשטרת הרוכבים בגליל.
עבד בשרות הקהק"ל, השתתף בכיבוש קרקעות ובעליות-כיבוש של נקודות-ישוב חדשות בעמק החולה ועין-גב. עבד בנהגות בארץ ובפרס לשם עזרת הורים. בשנות המהומות 1937/39 השתתף בפעולות פל"ם בפיקודו של הקפטן ווינגייט . כיום הנו פקיד המדינה.
ב-1919 נשא לאשה את טובה לבית הורביץ, ואחרי שנפטרה בספטמבר 1942 בטבריה נשא ב-1944 את לודמילה לבית רוזן.
ד"ר שלמה (אומברטו) נכון
נולד בליבורנו (הקהלה שבה נשתמרה המסורת היהודית באיטליה עד הדור האחרון), ד' תשרי תרס''ו (3.10.1905), לאביו יהודה ולאמו ג'ורג'יה לבית מלכו. קיבל חינוך מסורתי וכללי עממי ותיכוני, למד באוניברסיטת מילאנו וב-1927 הוסמך לדוקטור. פעיל מ-1924 ואילך בתנועה הציונית ובתנועת הנוער העברי באיטליה. בנובמבר 1924 השתתף בארגון הכינוס הארצי של הנוער היהודי ("קונביניו ג'ובאנילה אבראיקו"). בועידת הסתדרות ציוני איטליה ב-1927 נבחר לועד המנהל שלה ולמזכירה הראשי וב-1935 לסגן יושב-ראשה. היה ציר לקונגרסים הציוניים י"ז, י"ח, י''ט, כ"א וכ"ב, מזכיר ועד קרן היסוד ומפעילי הקהק"ל באיטליה. אחרי ביקורו הראשון בארץ השיג את ההלואה הראשונה לקהק"ל באיטליה ומילא תפקיד מרכזי בכל המגביות שהתנהלו שם.