לבקשה, ומאז היה נוסע בתמידות בכל רחבי האזור מבאר טוביה ורוחמה בדרום ועד בן שמן ופתח תקוה בצפון להביא מרפא לחולים.
אחרי המלחמה חדל המחסור ברופאים בארץ, אבל שמו הטוב עוד הביא אליו חולים ממקומות אחרים כל ימיו.
נפטר בראשון לציון, א' ניסן תרצ"ה (4.4.1935).
בניו: ד''ר אליפלט, ד"ר אברהם (שניהם רופאים).
ד"ר יעקב אברהם רובין (אודם)
נולד בפודוולוציסקה, פלך פודוליה, בשנת תר"ע (1.7.1910).
לאביו מיכאל יצחק רובין (מצאצאי וולך-רפפורט שראשיתה במאה ה-12. משפחת רבנים. המתרגם הראשון של קנט לעברית. סנטור רינגל - שאר בשרו) ולאמו אסתר בת יוסף שמורר. קבל חינוך בגימנסיה בזברז', אוניברסיטה, פקולטה למשפטים בלבוב וכן המכון לעניני חוץ ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה בלבוב. מוסמך למשפטים.
עסק בחו"ל במקצוע המשפטים. אח"כ בעתונות הכללית. ערך את העתון "טריבונה נרודובה" בחרקוב, ערך כתבי-עת שונים של הצה"ר ובית''ר.
היה חבר: מרכז הצה"ר, מפקדת בית"ר, הנהלת המרכז האקדמאי באוניברסיטת לבוב.
נשא לאשה את עליזה (עורכת-דין) בת ישעיהו סס. בשנת 1938 עלה לארץ. עבד כפועל במחצבות בראש העין.
היה עורך העתון "הירדן'', ממיסדי ועורך עתון "המשקיף", חבר ההנהלה העולמית של הצה"ר, המזכיר הכללי של שלטון בית"ר, עורך העתון היומי "חרות" והמזכיר הכללי של תנועת החרות.
חבר ההנהלה הארצית של אגודת העתונאים בישראל. ממיסדי ופעילי ועד המתנדבים להתגיסות ליחידות העבריות במלחמה העולמית השניה, בבריגדה מ-1940-46.
ממיסדי העתון היומי של הבריגדה "החייל".
היה פעיל במחתרת ה"אצ"ל".
כתב על בעית המיעוטים הלאומיים באירופה, תנועת הנוער ודרכן בשפה הפולנית.
ארגן הפגנות נגד השילומים מגרמניה.
יזם בארצות הברית את האגודות: "ליגה למען יזמה חפשית בישראל", "ליגה למען הפצת תוצרת ישראל בארצות הברית" ו"סוכנות עתונאית שתשרת את העתונאים היהודים בארצות הברית"- בשירות מאמרים מישראל.
ב-1955 נתמנה סופר "הבקר" בארצות הברית.
בנותיו ; נירה, עדנה.
ד"ר יחזקאל גלילי (הנרי, היינריך) (סטולינסקי)
נולד בי"ד סיון תרנ"ב (1892 יוני) בלודז שבפולין. לאביו אברהם יצחק ולאמו דבורה בת יוסף פרנבאך (לפי מגילת יוחסין שהיה בידי ראש המשפחה ונעלם בידי הנאצים היתה המשפחה מצאצאי דון יצחק אברבנאל). ב-1910 השתתף ביסוד אגודת הספורט היהודית. הראשונה בלודז והיה יושב-ראשה במשך שנתים, כן היה חבר ועד חובבי שפת עבר וחבר "הזמיר" בלודז.
למד באוניברסיטת וינה והוסמך לד"ר למשפטים. וכלכלה, ובשנות לימודיו שם היה חבר "הכח" וינה ואח"כ חבר הועד שלו ופעיל במחלקות להתעמלות ולספורט-מים, חבר ועד אגודת הסטודנטים היהודים "יודיאה" וחבר ועד אגודת הסטודנטים היהודים למשפטים, ציר לקונגרס הציוני ה-11 (וינה 1913).
ב-1912 בא לארץ ליסד יחד עם עמנואל זכס חברה לתיירות יהודית. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה יוזם ומנהל בחברת "מעבירים" בוינה, מנהל בחברת שנקר ושות' בוינה להובלה בין-ארצית, מנהל בחברת הביטוח "אדריאטיקה" בוינה ובעל בתי-מלון בקארלסבאד שבצ'כוסלובקיה. כתב מאמרים בעניני כלכלה ב"וינר מורגנצייטונג" וב"ברלינר טאגבלאט".