Volume 1

Page 100

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אחרי פטירת אשתו מלכה רישע שעזרה לו בצרכי צבור ובהכנסת אורחים, נשא את סימקה בת אחיו יוסף יהודה ליב.

בתחילה עסק בחלפנות, ואחר-כך יסד וניהל עם בניו עסק חדש במינו ביפו בימים ההם: עסק הקומיסיון . דהיינו: סידור פריקת סחורות מהאניות לבית-המכס, שחרור הסחורות מהמכס ושליחתן למזמינים בערי הארץ, וכן סידור הטענת סחורות-היצוא באניות. שרות זה דרש מרץ, התמסרות ויחסים טובים עם שליטי הנמל ועם ראשי הספנים, וחיים שמרלינג היה מחונן בכל הסגולות הללו והיה בקי עוד מילדותו בשפת הערבים ובמנהגיהם וידע לעורר בהם כבוד ואהדה כלפיו. תודות לאמון שרחשו לו השתמשו בשרותו סוחרים יהודים וערבים כאחד מירושלים ואף משכם ומשאר הערים. וכן התקשרו אתו פירמות מארצות-חוץ, שיהיה נציגן המסחרי בארץ.

בקשריו עם הפקידים והעובדים בנמל ובהשפעתו עליהם השתמש במקרים רבים להשיג רשיונות לעליה על החוף בשביל יהודים שבגלל גזירות השלטון נאסר עליהם לדרוך על אדמת הארץ, וכן להציל את העולים מנגישות ומחמס של הספנים. אחר-כך היה מאכסן את העולים בביתו עד שינוחו מעמל הדרך ומדריכם בעצות טובות לסידורם בארץ.

היה עוזר בעצה ובהדרכה אף ליהודים מירושלים ומערים אחרות שבאו להתישב ביפו ושקד על גידול הישוב העברי בעיר. היה שותף בעסק ה"רג'י", במשך שנים אחדות ביחד עם לאנדו (חברת לאנדושמרלינג)) שחכרו את קנית הטבק וממכרו ביהודה, וכן יסדו בית חרשת ביפו לעבוד הטבק. בתרמ"ה חכרו גם את הטבק בשומרון והגליל. המציא פרנסה ליהודים ועזר להתבססותם ביפו, ותודות לכבוד שרחשו לו אנשי השלטון שבעיר, שהיו מבאי-ביתו וממבקשי עצתו, השיג הנחות לסילוק קשיים מדרך בנין היישוב העברי בעיר. יסד עוד בעיר-העתיקה את בית-התפילה האשכנזי הראשון ביפו (קודם לכן היו האשכנזים המעטים מוכרחים לנסוע ל"ימים נוראים" לירושלים, כדי להתפלל בצבור לפי הנוסח שלהם). אח"כ כאשר התרחב, בעזרתו, הישוב העברי בשכונה החדשה "מנשיה" והוא בנה שם את ביתו, יסד גם שם בית-תפילה, והשכונה שימשה בסיס ליסוד השכונה נוה שלום הסמוכה. בהשתדלותו הנמרצת קבלו האשכנזים אפשרות ליסד "חברה קדישא" מיוחדת ולנהלה לפי מנהגיהם. כן שקד על הקמת מוסדות מסד וסידור שרותים צבוריים בעדה. בביתו התקימה בכ"ז אדר תרמ"ב אספה של צירים חובבי ציון מארצות רוסיה ורומניה לשם יסוד ועד שישמש '"מרכז מיוחד, אשר אליו יפנו כל הבאים להאחז בארץ הקדושה", בראשות י. מ. פינס, י. מ. סלומון, דוד גוטמן וז. ד. ליבונטין. ושם נוסד "ועד חלוצי יסוד המעלה", שיסד את ראשון לציון ועזר לעולים ברכישת הקרקעות.

בתרמ"ה נבחר לועד הפועל של חובבי ציון שארגן ק. ז. ויסוצקי ביפו, ועל שמו נתקבלו מכתבי

הועד המרכזי מאודיסה. היה מראשי היוזמים והמיסדים של חברת "עזרת ישראל" לאיכסון אורחים נצרכים הבאים ליפו מחו"ל או מירושלים להתרחץ בים לשם הבראה. בשנת תר"ן השתתף ביסוד קהילה אשכנזית עצמאית והיה מראשי עסקניה, ומאז השתתף בכל הפעולות שהביאו לבסוף לידי ליכוד הספרדים והאשכנזים בקהלה אחת בתנאים של שויון ביניהם. וכן השתתף במרץ רב ביסוד בית-החולים היהודי הראשון ביפו, ובתורת קומיסיונר עזר בגבית ה"מכס" שהטילה הקהילה על אכספורט האתרוגים לצרכי מוסדות החסד שלה, ששימשו את היהודים הבאים מן החוץ,

לעת זקנה זכה לראות את הישוב העברי ביפו גדל ומתפתח ושבע ימים נפטר ביום כ' אדר א' תרנ"ד והובל לקבורה לירושלים ברכבת, שלפני זמן קצר החלה מהלכת בין שתי הערים, ונקבר בחלקת חסידי חב"ד שבמרומי הר הזיתים.

חוברת מיוחדת לזכרו יצאה לאור ע"י הוצאת ספרית ראשונים (דוד תדהר) בשנת תש"ו.

צאצאיו: יצחק דוב, יחיאל אביגדור, צבי הירש (שו"ב), שמעון .

שמואל רפאלי (רפאלוביץ)

נולד בבוהופול, מחוז בלטה פלך פודוליה, רוסיה, ט"ו טבת תרכ"ז, לאביו משה , סוחר, תלמיד-חכם ומשכיל, בן ר' קלמן רפאלוביץ , שעלה ארצה לעת זקנה והיה מנכבדי ירושלים, מצאצאי מחבר "טורי זהב", רבי זלמן מירלס רבה של האמבורג והרב הקדוש ר' חיים רייצס הי"ד, שנשרף בלבוב על קידוש השם.

למד בילדותו ב"חדר" יחד עם מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ולמד גם לימודי חול ברוסית והתכונן לכניסה לבי"ס תיכוני. באו "הסופות בנגב" והוריו עלו ארצה בסוף תרמ"ב יחד עם בניהם ישעיהו (הוא הרב ד"ר ישעיהו רפאלוביץ) ושמואל והתישבו בירושלים.

למד בישיבת "עץ חיים" בהדרכת ראש-הישיבה הרב משה נחמיה כהנוב מחאסלביץ וקיבל ממנו הש

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 100). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/100