Volume 1

Page 110

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לאה בת הגביר הצדיק ר' משה פיזיצר, שהתישב בירושלים.

בהמלצת אבי-אמה הנ"ל נישאה בת 16 להבחור שמעון בן ר' יצחק רוקח מנכבדי עדת החסידים בירושלים, שבא לבריסק כדי לשאתה לאשה ואחרי החתונה עלתה עמו ירושלימה.

בתרמ"ד עברה עם בעלה ליפו והיו מראשוני המתישבים האשכנזים בעיר העתיקה. עזרה לבעלה בפעולותיו הרבות לטובת הצבור, וביחוד לטובת בית-החולים היהודי הראשון ביפו שיסד בעלה. כן השתתפה בפעילות במוסדות העזרה והחסד של יפו. וכשיסד בעלה את השכונה "נוה צדק" נטלה על עצמה את הטיפול בעניני השמירה, המאור והנקיון של השכונה. ביתה היה פתוח כאכסניה לעולים חדשים ואף לקבלת אורחים חשובים מישראל ואחרים, שבאו לראות את הארץ, לפעול לטובת הישוב, או שהיה צורך בעזרתם וברצונם הטוב למען הצבור והישוב.

בשנות מלחמת העולם הראשונה הרבתה לעזור למגורשי יפו ותל-אביב ולנפגעי תלאות המלחמה בכלל.

אחרי פטירת בעלה התמסרה ביחוד לעזרת ביתהחולים "ביקור חולים" בירושלים והחזיקה בו מטות אחדות על חשבונה. הרבתה לעשות צדקה וחסד אף בעילום-שם. כמו כן התענינה בשכלול המוסד "בית מחסה לנכים" (בית האינבלידים) בתל-אביב.

אחרי היות בעלה בחייו ראש קהלת יפו זכתה לראות את בנה ישראל כראש עירית תל-אביב וראש קהלת יפו-תל-אביב ואת בניה יוסף ויצחק פעילים בחיי הצבור והכלכלה.

נפטרה בתל-אביב, כ"ו כסלו תש"ו (1.12.45).

הרב ישראל אבא קטרוני (ציטרון)

נולד בעיר דווינסק (לטביה, לפנים רוסיה), ט"ו שבט תרמ"א (1881), לאביו גרשון מצאצאי הרבנים הגאונים ר' רפאל הכהן מהאמבורג ור' שמואל מאמדור, ולאמו בת הגביר ר' יהודה ליב

מאיר בארילקין מדווינסק. בעודו קטן עברו הוריד לגור בקרייצבורג (לטביה). שם למד בחדר, בביה"ס העממי הממשלתי (רוסית וגרמנית), ואח"כ למד תלמור בבית הרב המקומי. בן י"ד נסע ללמוד בישיבת טלז ונתפרסם כ"עילוי". אח"כ עבר לישיבת וולוז'ין. בשנות לימודיו בישיבות היה מפריש חלק גדול מהכסף ששלחו לו הוריו למחיה והקדישו לתמיכה בחבריו העניים. בן כ"ב, כשלמד בדווינסק, נשא לאשה את רחל בת הגאון ר' יוסף רוזין ("העילוי הרוגאצ'ובי"), הרב של קהל החסידים. תוך שקידה בתורה למד צרפתית ואנגלית והתכונן לבחינת בגרות ממשלתית (כדי שיוכל להיות רב בעל השכלה כדרישת הממשלה והאינטליגנציה היהודית, לבל יהא צורך למנות כנגדו "רב מטעם" כנהוג ברוסיה בימים ההם) ובשנת תרס"ה נבחן בגימנסיה בעיר פרנוב שבאסטוניה וקיבל תעודת בגרות.

קהלות רבות בערים חשובות הזמינוהו לכסא הרבנות, אך כשהוזמן בשנת תרע"א להיות רב בפתחתקוה ויתר על כל ההזמנות האחרות ועלה ארצה, באמרו; מוטב להיות רב בכפר קטן בארץ-ישראל מבכרך גדול בחוץ-לארץ.

בפתח-תקוה הוטל עליו תפקיד חלוצי במקצועו : להסדיר את החיים הצבוריים והמשפטיים בכל השטחים לפי ההלכה. בעקב היחס העוין להסדרים הפרועים של השלטון הטורקי, שבאופן רשמי לא הכיר במציאותה של המושבה ובזכות הבעלות של המתנחלים; בה על הקרקעות, ניהל ועד המושבה עצמו את ספרי האחוזה וכל הקניות והמכירות והשעבודים והמשכנת-אות היו טעונים אישור משפטי מאת הרב. והוא בירר

את הענינים הרבים שהובאו לפ;יו וביסס אותם על דין התורה בהתאמה לעקרונות המשפטיים המקובלים במדינות מתוקנות. גם בהלכות איסור והיתר נוסף לו ענף חדש לעסוק בו: מצוות התלויות בארץ. והוא התעמק במקורות ההלכה הראשונים והאחרונים ועשה כמיטב יכלתו הגדולה להסדיר את החיים היורידיים והחקלאיים על פי התורה בהתחשב בצרכי הזמן והמקום. כן היה מדריך את עדתו ומיצג אותה בפעולות

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 110). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/110