Volume 1

Page 193

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

השתתף בקונגרס הציוני הראשון, ואח"כ פתח בעבודה נמרצת לטובת הציונות המדינית. היד. בין ארבעת ציוני רוסיה שנבחרו לועד הפועל הגדול ולו נמסרה הנהלת "לשכת הדואר". תפקידה של הלשכה היה לאמץ את הקשרים הפנימיים בין האגודות הציוניות וגם למסור אינפורמציה כללית על כל המתרחש בעולם הציוני.

ארבע שנים ניהל את הלשכה הנ"ל (נשלחו כשלשים אלף טפסים). החוזרים של הלשכה קנו להם שם בעולם הציוני, בפרט בין הנוער והחוגים הרדיקלים, אך החוגים השמרנים התרעמו על הדגשת הצד הכלכלי והסוציאלי של התנועה. בקונגרס החמישי הוחלט על סגירת הלשכה.

אחרי שנשתחרר מ"לשכת הדואר" הציונית, התמסר לעבודה צבורית-לאומית. היה הראשון שארגן ועד לעזרה דחופה לנגועי הפרעות בעירו בשנת 1903. במשך ימים מספר נאספו 8-1 אלף רובל רק בין יהודי קישינוב, וכשפנה בקול קורא לכל קהלות ישראל נאסף יותר ממיליון ורבע רובלים. אח"כ השתתף במשלחת קהלת קישינוב לממשלה הרוסית, בדרישה תקיפה לפטורי השליטים המקומיים, שאשמתם בארגון הפרעות הוכחה. המשלחת השיגה את שלה, אך "המאה השחורה" החליטה להמיתו. לא היתה לו כל ברירה, אלא לעזוב את קישינוב ולעבור לעיר אחרת. ואמנם ככה עשה ועבר לגור בחרקוב.

בחרקוב עברו עליו הזעזועים הכבירים: פרשת אוגנדה, שהביאה לידי קרע בתנועה, מות הרצל, יסוד התנועה הטיריטוריאליסטית, המהפכה הראשונה בשנת 1905 ועמה ימי אוקטובר, שעלו ליהודים במאות פוגרומים ובנהרי נחלי דם.

בשנת 1907 הגיע עם משפחתו לארץ-ישראל. בתחילה התיישב בגליל והיה רופא במושבות הגליל ועבר אח"כ לפ"ת. ביזמתו נוסדה הסתדרות הרופאים בא"י, ובפסח תרס"ט נתקיים הכנוס הראשון של הרופאים בדירתו של הד"ר חיים חיסין.

מחמת מחלוקת בינו ובין רוב אנשי המושבה השמרנים. עזב את פ"ת ועבר ליפו, אבל גם ביפו לא הצליח לתקוע יתד, ובשנת 1910 חזר לקישינוב. משם נשלח כציר לקונגרסים.

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה התחיל גל של רדיפות על היהודים מן הנפות שבדרום רוסיה, שנעקרו ממקומותיהם ונשלחו לפלכים שבפנים רוסיה. בימים האלה עלה שוב על הבמה הציונית-צבורית ונכנס שוב בראשו וברובו בעבודת הועד הרוסי-יהודי לטפול בפליטים.

בשנת 1917 נבחר כציר אל האספה המכוננת הרוסית. כמו כן הועמד שוב בראש ציוני ביסרביה, אך המהפכה הסוביטית שמה קץ לכל זה.

כשטופחה ביסרביה לרומניה היה, הציוני החשוב היחידי, שאתו התחשבה הממשלה הרומנית. היד. פעיל בהושטת עזרה לרבבות הפליטים היהודים שבאו מרוסיה לערי ביסרביה.

בועידה הציונית בלונדון (1920) בדיון לסמון הדרכים לממוש הצהרת בלפור - נבחר לועדה המיוחדת לעיבוד טופס המנדט על ארץ-ישראל. היד. אחד מהששה שעיבדו את הטופס הנ"ל עיבוד אחרון.

בשנת 1920 ביקר ביקור קצר בארץ-ישראל, ואז גמ- לד, בלבו ההכרה לשוב ולנסות להשתקע מחדש בארץ, אך עניני הפליטים בביסרביה עכבוהו ורק בשנת 1925 יכול היה לממש את רצונו זה.

אחרי נסיונות רבים להסתדר במקצוע שלו, נסיונות שלא הצליחו, ואחרי שראה שאין איש שם לב לו ולזכויותיו העצומות בתנועה הציונית, החליט, אחרי שאמצעיו הדלים אזלו, לעזוב את הארץ וללכת לעבוד ברוסיה מטעם הג'וינט במקצוע שלו - ברפואה.

בספטמבר 1926 עזב את הארץ, שלה הקדיש את כל חייו, ובשבתו בגולה היהודית אשר באוקראינה בתור רופא המושבות היהודיות בקרים חלה את חליו וביום ב' אייר תרפ"ט (12 במאי 1929) מת ונקבר בנכר - בדניפרופטרובסק - יקטרינוסלב לשעבר.

בשנת תש"ו יצא לאור בהוצאת חוג יוצאי ביסרביה "ספר כהן-ברנשטיין", המכיל דברי הערכה עליו ופרקי זכרונות שלו.

בתו היא השחקנית והסופרת מרים ברנשטייןכהן, אשת מיכאל גור (שחקן התיאטרון).

הרב חזקיה יהושע

נולד בסאלוניקי בשנת תרכ"ב (1862) לאביו הרב שבתי בן גבריאל יהושע, ולאמו רחל בת ר' משה מילו. בראשית תרכ"ח עלה לא"י יחד עם הוריו

והשתקעו בירושלים. עד שנת תרל"ג התחנך בביה"ס "דורש ציון". בשנים תרל"ד - תרמ"א למד בישיבת "חסד אל" בעיר העתיקה בירושלים ושמע לקח מפי אביו-רבו. בשנת תרל"ט נשא לאשה את מרת חנה יעל מזרחי בת הרה"ג ר' אלעזר מזרחי מצאצאי הרב "פרי הארץ". אחרי מות עליו אביו, בשנת תרמ"א (1881), עסק בהוראת תלמוד ליחידים. אח"כ נסע

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 193). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/193