Volume 1

Page 235

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

והיה ממלא אחרי כל ההוראות שלו. היה מן הראשונים שנספח לאגודת הסתרים "בני משה".

בשנת 1896 נהיה לציוני מדיני, אך השתייך לזרם התרבותי של הציונים, והשתתף בעמלו ובאמצעיו הכספיים בכל ענין שהיה לו קשר לתנועת התחיה הלאומית. ביתו שימש כל שנות מגורו באודיסה לבית ועד לחכמים וסופרים מן החבורה האודיסאית התרבותית. ביתו שימש ג"כ לאספות ציוניות, ומנהיגי היהדות ברוסיה היו מן הנכנסים ובאים בו.

ניסה לעלות לארץ-ישראל עוד כמה שנים לפני מלחמת העולם הראשונה - בשנת 1907 - עם אשתו ושני בניו (אברהם ויעקב) והשקיע את הונו הגדול בפרדס. אך ישב בארץ רק כעשרה חדשים מכיון שתקפה את אשתו מחלת קדחת קשה, ושב לאודיסה. אולם ברצונו להיות קשור לא"י קשר של קיימא השאיר את שני בניו באופן זמני בגימנסיה "הרצליה" ביפו והראה בזה דרך להורים יהודים אחרים בחוץ לארץ. הפרדס אמנם עלה לו ביוקר ובלע במשך שנות המלחמה ההיא סכומים אדירים, אך הוא לא נרתע והמשיך בדרכים שונות לשלוח כספים לא"י כדי להמשיך בעיבודו, שלא יחרב.

השתתף בקונגרס הציוני הששי, נלחם בחריפות נגד "אוגנדה" באספות שונות, השתתף גם בקונגרסים השביעי, העשירי והאחד-עשר, נבחר לועד "חובבי ציון" באודיסה, נטה שכם לתמוך ולחזק את "חובבי שפת עבר", "תרבות"' הוצאת ספרים "דביר", היה מגבאיו ומיסדיו של בית הכנסת הציוני באודיסה "יבנה", ותרם 1000 רובל (מאה לירות א"י) לקרן מיוחדת לשם חבור ספר בעברית על החנוך הגופני.

בשנת 1918 הוכה מכה קשה: מת עליו בנו השני יעקב' מיסד "המכבי" ברוסיה, ועורך הירחון בשם זה בשפה הרוסית.

בשנת 1922 בא לארץ-ישראל על מנת להשתקע. ובכ' לחודש כסלו תרפ"ח מת ונקבר בתל-אביב בבית הקברות הישן.

יוסף ליבמן

נולד בחוטין, בסרביה, רוסיה, בשנת תרכ"ד (1864), לאביו חיים . קיבל חינוך תורני-חסידי (בנוסח בויאןסאדיגורה) ובשנת תרמ"ב עלה ארצה, התישב בצפת ונשא לאשה את פייגה בת רבי שלמה כץ , הרב ממוינשט.

הקדיש את רוב זמנו ללימוד תורה ועסק בצרכי צבור, בחלוקת כספי התמיכה לבני הכולל שלו, בגמילות-חסדים, ובפעולה למען יסודו וניהולו של ביתהחולים רוטשילד, שנבנה בצפת בשנת תר"ע.

ביתו של "ר' יוסל חוטינר" (כך נקרא בצפת) שימש מרכז חברתי, שהיו מתאספים בו בכל מוצאי שבת לסעודת מלוה מלכה חסידית, וכן היו באים אליו

בבקשת עזרה ועצה ואין יוצאים ריקם. יסד מחדש את בית-הכנסת של חסידי סאדיגורה-בויאן בצפת.

הצטיין באומץ-לב, ובפרעות תרפ"ט היה היחיד שלא עזב את רחוב היהודים מפחד הפורעים.

בתו טויבה נשואה למר יהודה מייברג , בעל מלון מרכזי בצפת.

נפטר בצפת, כ"ד תמוז תש"ב.

יוסף כצנלסון

בן ניסן-אלתר הכהן וזלדה-לנה. נולד בבוברויסק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה) י"ז תמוז תרנ"ו (1.8.1896), אחי אברהם, ראובן ורחל (אשת זלמן רובשוב). אביו היה עד הרבולוציה סוחר חשוב בעיר ובעל ספינות על הדניפר. יוסף למד בחדר מתוקן מיסודם של הציונים, אח"כ בגימנסיות ממשלתיות רוסיות בסנדומיז' שבפולין ובבוברויסק. סיים את הגימנסיה ב-1915 בהצטיינות, למד משפטים באוניברסיטת קיוב, פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת ווינה וסיים בשנת 1923 בווינה את "בית הספר הגבוה למסחר עולמי". עלה ארצה בשנת 1924. היה בהנהלת "סולל בונה" בירושלים. בשנת 1925 היה בין מיסדי מפלגת העמלנים, שממנה התפתחו אח"כ "אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר" ו"הסתדרות עובדים לאומיים". אחרי המשבר ב"סוללבונה" עבר לעבוד בחברת האחריות "פניקס". השתתף באופן פעיל בהגנת ירושלים בימי אב תרפ"ט. נכנס לשורות הצהיר וזמן קצר אחרי זה נבחר למרכז הארצי של המפלגה ולנציבות הארצית של בית"ר והיה מפקד קן ירושלים. ציר ועידת הצה"ר העולמית בווינה באלול תרצ"ב (ספטמבר 1932), נאם בוועידה נאום חשוב לזכות היזמה הפרטית. תפס עמדה של שלילה קיצונית כלפי ההסתדרות הציונית ותמך בז'בוטינסקי, בדרישתו לעזוב את ההסתדרות הציונית. היה נלהב ל"עליה הרביעית", הטובה, לפי דעתו, בעליות, כי זאת היתה עלית "עמך", עלית היהודי הפשוט בעל המשפחה, שלא סמך על הקרנות, אלא על יזמתו ועל

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 235). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/235