Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 1

Page 248

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לידי הסכם ושלום את פלגי חו"צ, שהתפרקו בזמן הפירוד בשנים 1888- 1885, היה במנין הראשון של הצעירים שהרב מוהליבר הזמינם לבית מלונו. באגודה המחודשת של חו"צ נהיה ביחד עם א. ז. לויןאפשטיין הרוח החיה. ואם כי היה פקיד ראשי וגם מנהלו של בית המסחר הגדול - טרוקנהיים - לא היסס במסירותו הרבה גם מלחזור על הפתחים, כדי לרכוש חברים חדשים לחו"צ.

כשנוסדו "אגודת האלף" ו"אגודת דוברי עברית" הראשונה אז ברוסיה, היה ממיסדי האגודות הנ"ל. בשנת תרמ"ח השתתף בועידת חו"צ בוילנה, ואז התקשר בקשרי ידידות עם י. ל. גולדברג - ידידות שנמשכה כל הימים.

כשנוסדה בתרמ"ט אגודת "בני משה" היה מראשוני מייסדי הלשכה הורשאית של האגודה הנ"ל. ויחד עם לוין-אפשטיין ויעקב ברוידא יזמו את יסוד "מנוחה ונחלה" לשם יסוד מושבה בארץ-ישראל. וכשנקנתה אדמת "דורן", היא רחובות כיום, ישב לוין-אפשטיין בא"י והוא היה מנהל החברה בורשה שלא על מנת לקבל פרס.

בתרנ"ג יסד יחד עם אחד העם, אליעזר קפלן, מתתיהו כהן ואחרים חברה להוצאת ספרים עברים בשם "אחיאסף", שהיתה מן ההוצאות החשובות בימים ההם והנהיגה במולו"ת העברית שיטה חדשה, אירופאית, של הפצת הספר העברי.

גולת הכותרת של עבודתו הישובית-צבורית היה יסודה של חברת "הכרמל" שתפקידה היה לעזור בפתוח מסחר היין בא"י ולשמש מתווך בין היצרן והקונה.

לשם ממוש תבניתו לבסוס החברה "הכרמל" יצא עם חברו לעבודה א. ז. לוין-אפשטין לפריז להשפיע על הברון שישתתף במפעל זה. אחרי מו"מ ממושך והשתדלויות רבות הסכים הנדיב הידוע ליסד חברה מיוחדת לממכר היין בשם "כרמל", שתפקידה יהיה להחדיר את היין לכל השוקים העולמיים, והחברה הנ"ל נוסדה בצורת חברה רשמית בהון יסודי של 25 אלף רובל ב-25 אפריל 1896. אחרי שנוסדה החברה הנ"ל ראה, שאם לא יתמסר

לביסוס החברה לא יצא מכל עבודתו כלום, על כן שינס את מתניו, עבר את כל רוסיה ובכל עיר חשובה וגדולה יסד סניף לחברת "הכרמל". ובאודיסה נוסד סניף מרכזי לחברה הנ"ל. לשם ביסוס החברה על יסודות מוצקים התפטר

מבית מסחרו, נהיה למנהל ראשי של "הכרמל" ויצא לא"י ומשם לארה"ב, ושם נפתחו על ידיו סניפים חדשים עד ששאלת שוקים ליין ירדה מעל הפרק. לפי ההסכם עם החברה נרשמו 20% מהרוחים על שמו, אבל את הרווחים לא שלשל לתוך כיסו, אלא מסרם לועד המושבה ברחובות לשם בנין בית הספר, גן ילדים ו"בית העם".

בשנת תרס"א השתתף במשלחת הידועה של חו"צ

אל הנדיב הידוע לשם השתדלות לבטל את האפוטרופסות שלו מעל המושבות. במשלחת הנ"ל השתתפו בין השאר גם אחד העם, מ. אוסישקין וד"ר יחיאל צ'לינוב.

ב-1903 השתתף ביסוד העתון היומי "הצופה" בורשה ובקיץ אותה שנה השתתף במשלחת הידועה של חו"צ לא"י, שהניחה את היסוד לארגון הישוב באסיפת זכרון-יעקב.

בש' 1906 בא להשתקע בארץ-ישראל. שנתים לפני זה השתתף ביסוד חברת "גאולה". בא"י קבל לידיו את הנהלת היקב ו"אגודת הכורמים", שהיו בידיו עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

כשפרצה המלחמה היה בשליחות מסחרית באירופה, ובדרכו חזרה הוכרח להתעכב באלכסנדריה, כי לבוא לא"י כבר לא יכול. באלכסנדריה לא ישב בטל: נכנס בראשו ורובו לעבודה צבורית, השתתף בועד העזרה לפליטים שהגיעו לשם מא"י. במאמציו ובהשתדלויותיו הגיעו מאמריקה סכומי כסף גדולים לעזרה בעיקר מפדיון יינות "הכרמל". סכומים שונים בזהב הועברו ע"י "נילי" עבור הכורמים בא"י.

כשנוצר הלגיון העברי באלכסנדריה - "גדוד נהגי הפרידות" היה בין המיסדים, וחתם הראשון על המיסמך ההיסטורי בנמקו, כי זקן הוא כבר לשם התגייסות, על כן רוצה הוא לכהפ"ח לחתום הראשון, כדי לקבל על עצמו את האחריות המלאה על ההחלטה הנ"ל.

ובעצם ימי המלחמה, בסכנת נפשות ממש, יצא לארצות הברית דרך פריז לבקש עזרה בשביל הכורמים והצליח בהשתדלותו זו.

בשובו מנסיעתו המסוכנת הזו חידש את עבודתו בועד העזרה, שעם סיום המלחמה נוסף לו תפקיד נוסף: להשיב את גולי ארץ-ישראל למקומותיהם, אך הוכרח עד מהרה לעזוב את הועד הנ"ל מפני חלוקי דעות בינו ובין אהרן אהרנסון.

אחרי כבוש ירושלים שב ב-24 בינואר 1918 לארץישראל, ברשיון מפורש מאת הגנרל אלנבי, ומיד חידש את עבודתו בראל"צ כמנהל ראשי של היקב, והמשיך בעבודתו עד שנת תרפ"ד, שאז התפטר מהנהלת היקב, עקר את דירתו לתל-אביב, ושב להתענין בפעולות "גאולה" שבתרס"ד השתתף ביסודה.

אחרי מות מנהלה בפועל - בצלאל יפה נבחר למנהל "גאולה", ובתפקידו זה משמש עד היום,

את ביתו ברחוב מונטיפיורי 8 מסר לעירית תלאביב, בתורת מתנה בשביל הספריה העירונית "שער ציון".

לאות הוקרה על פעולותיו המרובות לטובת הארץ נבחר לאזרח כבוד גם בראשון לציון וגם בתלאביב.

בשנת תש"ו פרסם ספר זכרונותיו בצירוף מבואות מאת י. שפירא ומ. סמילנסקי.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 248). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/248