Volume 1

Page 261

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בעיר זו בגמנסיה, התרועע בפולטבה עם דב בורוכוב ויצחק בן-צבי ואחרי גמרו בה את חוק לימודיו יצא לחו"ל ולמד באוניברסיטאות לייפציג, פירנצי ורומא והוכתר בתואר ד"ר לפילוסופיה וכלכלה מדינית. הרצה הרצאות באיטליה וקבל הצטינות מאת המלך האיטלקי על פעולתו התרבותית והרצאותיו באוניברסיטאות העממיות.

בשנת 1913 עלה בפעם הראשונה לא"י אך חזר לחו"ל, כדי להביא לארץ את ספריו לשם עבודה, אך התעכב באיטליה מפאת מלחמת העולם הראשונה. בשנות מלחמת העולם הראשונה נמצא ברומא וכיהן בד. כמנהל הארכיון של הקהלת היהודית, ושם פרסם קונטרסים ומאמרי -תעמולה רבים למען הרעיון הציוני, ועבד במחיצתם של הציונים האיטלקים עם מ. ביילינסון ודן לאטיס בראשם.

הוצעו לו קתדרות שונות באיטליה וברוסיה אבל דחה אותן בגלל רצונו לעלות לא"י.

נשא לאשה את שרלוטה בת יצחק אפלבום מבזל. אחרי המלחמה עלה לארץ (1920) והשתקע בתלאביב. התמסר להפצת השכלה ותרבות לעם, יצר לעצמו במה במטבח הפועלים בת"א, וארגן הרצאות עממיות על נושאים עממיים ומדעיים בלילי שבתות וחגים. היה גם מרצה נודד מטעם ועדת התרבות של הסתדרות העובדים.

במשך כמה שנים שימש מנהל הספריה העירונית "שערי ציון". בספריה הנהיג שאחרי סגירתה בשעה 9 בערב היה מרצה על ספרים חדשים. אבל כשנוסד ב-1925 ביזמתו "בית העם" התמסר כולו להרצאות עממיות, שהיה קורא אותן מטעם ועדת התרבות של העיריה מדי שבת בשבתו בשעות שלפני הצהרים על עניני ספרות, פילוסופיה וקואופרציה בקולנוע "עדן" ואח"כ בבית העם. התמסר לארגון "בתי עם" בירושלים, טבריה ובמושבות.

שאף להקמת אוניברסיטה עממית על שם חיים נחמן ביאליק. יזם הפצת השכלה וענפי מדע שונים בצורת שעורים בכתב. ארגן אגודת חובבי רדיו הראשונה בא"י.

בזמן ישיבתו בארץ פרסם כמה וכמה מאמרים

בעתונים וירחונים שונים. פרסם גם מאמרי בקורת רציניים. היתה לו זיקה מיוחדת לשפינוזה, שאת מכתביו תרגם לגרמנית ופרסמם בספר מיוחד. גולת הכותרת של עבודתו הספרותית הוא תרגום הספר "מקור חיים" לרשב"ג (ר' שלמה אבן גבירול) מרומית לעברית. הספר הנ"ל יצא בהוצאת יונוביץ בעריכת הד''ר א. צפרוני בתרפ"ו, בצירוף מבוא מאת פרופ' קלוזנר.

מלבד הנ"ל הופיעו עבודותיו אלו: "הפוזיטיביזם של ארדיגו", "מוסר ואתיקה". תרגם לאיטלקית את. "בקורת התבונה הטהורה" לקנט.

היה עניו ובורח מן הכבוד. בהרצאותיו היתה תמיד נימה של הומור, שהשתמש בה בשעה שהיה מרים את השוט על כל הנפסד בחיי תל-אביב. הרצאותיו משכו תמיד קהל רב. אחיותיו הן: המשוררת הידועה רחל, שושנה בלובשטין (סופרת ומוסיקאית) ובת שבע גולדשטין (אמה של הפסנתרנית אלה גולדשטיין).

ועדה צבורית מכינה קובץ ראשון של כתביו לפרסום. נפטר בתל-אביב ביום ו' תשרי תרצ"ו ונקבר בבית. הקברות הישן.

צאצאיו: אביבה (תלמידת האוניברסיטה העברית), ועמיאל.

חיים-שאול הכהן דוויק

בן אליהו, נולד בארם-צובא בי"ח מרחשון תרי"ת (1857). ממשפחת כהנים מפורסמת. מסורת משפחתית אומרת כי "דוויק" מלשון DUBE כלומר "אציל". הראשון מבני המשפחה היה "אציל'' או "רוזן" בספרד.

התחנך בישיבות שונות והיה תלמידו המובהק של ר' מרדכי עבאדי מחבר הספרים "מעין מים''

"חן מרדכי" ועוד. בשנת תר"ן (1890) עלה לא"י והשתקע בירושלים. התבודד בישיבת המקובלים "בית אל" בעיר העתיקה ולמד קבלה יומם ולילה. חי בצמצום. לביתו הלך בערב שבת בלבד. היתה לו השפעה גדולה על עולים חדשים, ביחוד יהודי בוכארה, לקנות נחלה ולהשתקע בארץ, והיה אחד

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 261). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/261