Volume 1

Page 293

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ובהחזקתם ובניהולם. הרבה להיטיב עם הבריות בהלואות גמילות-חסד ובהשאלת כלי-שימוש, ועמד לימין חלשים ומקופחים.

הוא היה מחרף את נפשו לא רק בהגנה נגד תוקפים ערבים, אלא גם נגד מחלות. כמיסד וחבר ב"חברת לינה" היה מקיים את התחייבותו ללכת ללון לפי תורו אצל חולים ולשרתם בלילות. כשחלה המלמד ר' זאב בטיפוס ואנשי החברה פחדו לגשת אליו, פן ידבקו במחלתו, התמסר הוא לטפול בו יומם ולילה במשך כמה שבועות. בסוף דבקה המחלה בו והוא נפטר בפתח-תקוה, י"ז חשון תרע"ד.

הרב גבריאל יהושע

נולד בשלוניקי בשנת תר"ז (1847) לאביו הרב שבתי בן גבריאל יהושע ולאמו רחל בת ר' משה מילו. מקטנותו התמסר ללמוד התורה והתחנך אצל אביו-רבו. בשנת תר"ל (1870) יסד בשלוניקי יחד עם אחרים את "חברת חסד ואמת". נמנה בין גדולי רבני שלוניקי והיה מקורב מאד לר' יעקב קובו - רבה הראשי של שלוניקי. בשנת תרל"ז (1877) עלה לארץ-ישראל והשתקע בירושלים. החל משנת תר"מ (1880) היה חבר ביית דינו של הראב"ד יוסף רפאל עוזיאל. חתום על תעודות ופסקים שונים כחבר בית דין בעי"הק ירושלים. חתום על "גלוי-דעת" מטעם ישיבת "בית-אל". שנים רבות היה גבאי קופת התמחוי לעדת הספרדים בירושלים, יחד עם ר' שמואל נסים יואחרים. התפרסם כאחד מגדולי רבני דורו. עסק בתורה ובדרך-ארץ. היה עסקן צבורי מובהק ונמנה בין מיסדי בית החולים "משגב לדך" בירושלים. בשנים תרס"ז-תרע"א היה מ"מ הרה"ג ר' יעקב מאיר כנשיא בית חנוך יתומים הספרדי בירושלים. מרווחיו הקטנים הפריש מעשר למטרות צדקה. הצטיין בהליכותיו עם הבריות ובמעשיו הטובים. מחדושי תורתו נתפרסמו בספרי הראש"ל ר' יעקב שאול אלישר. נפטר בירושלים ד' חשון תרע"א (1910). הניח אחריו בן אחד (הרב חנניה גבריאל יהושע) ושתי בנות. הבת השלישית נפטרה בחייו.

דב (בוריס) גולדברג

בן אלכסנדר . נולד בכסלו שנת תרכ"ז (1866) בעיר שאקי פלך סובלק. אביו היה יהודי משכיל וחנוכו היה כללי, בגמנסיה בקובנה ובאוניברסיטאות שרלוטנבורג, ברלין והנובר.לאחר שסיים את חוק למודיו כמהנדס חימאי, יסד בית חרושת בוילנה והשתקע שם בשנת 1898.

אחיהם של יעקב ויצחק-ליב גולדברג. היה חובב ציון מנעוריו. כשהרצל קרא את קריאתו הצטרף לתנועה הציונית המדינית. נשא לאשה את ברטה (ברכה) בת אהרן קויפמן מדבינסק.

כשנתארגנה בציונות, בשנת 1902, קבוצה מיוחדת של מנהיגים, שתפקידה היה לסמן דרכים ותכניות לעבודה מעשית בארץ-ישראל, ובקבוצה נמצאו אנשים כמו פרופ' אוטו וורבורג, ד"ר פרנץ אופנהיימר וד"ר ז. סוסקין, היה מן המצטרפים אליה, ותודות למרצו והשפעתו נתקבלה בועד הפועל הציוני, בנוכחות הד''ר הרצל, החלטה מפורשת, כי יש ליצור בא"י תנאים, שירשו לגשת לעבודה מעשית מיד אחרי שתושגנה הערובות המדיניות המתאימות.

היה אחד מעמודי התווך שבהסתדרות הציונית ברוסיה. ממיסדי המרכז הציוני ברוסיה, ומראשי המדברים בועידת ציוני רוסיה בהלסינגפורס בש' 1906.

מאמריו על שאלות ציוניות ושאלות יהודיות כלליוה. עשו רושם על קוראיהם, וקבעו לו מקום בפובליציסטיקה הציונית ברוסית, בעברית ובגרמנית. ביחוד מצאו חן בעיני הקוראים "המכתבים מוילנה" שנדפסו ב"ווסכוד" (1900) ויצירותיו על "לונדה הפובליציסטן" ו"טפוסים קונגרסיים" מהקונגרס הציוני החמשי (1903).

הצטיין כמומחה לסטטיסטיקה. פרסם עבודה סטטיסטית חשובה על תוצאות מפקד 1897 והיהודים. היה בין מיסדי "העולם", ו"דאס אידישע פאלק" ובשניהם היה חבר המערכת. השתתף בכל העתונות הציונית ברוסיה ובחו"ל

"רזסביט", "בודושצנוסט" ו"די וועלט".

הוא שאף ליצור בארץ ישראל עמדות כלכליות חזקות, שתעמודנה בפני כל הסערות. לוחם אמיץ לעבודה מעשית גם בימי הרצל, כנ"ל, וגם לאחר פטירתו. מפעילי העסקנים למען קרן קיימת, למען "אוצר התישבות היהודים'', יסד את הירחון הכלכלי "אלטניילנד", שניתן בתור תוספת לירחון הציוני הרוסי "ייברייסקאיה ז'יז'ן", יסד חברת תעשיה בשם "ארץ ישראל", חברת קרקעות "פלשתינה" וכו'.

פעיל בשנות המהפכה הראשונה ב"חברה להשגת זכויות ליהודים ברוסיה".

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 293). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/293