Volume 1

Page 337

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ארגן את ההגירה היהודית לאמריקה וארגנטינה, בקר במרכזי הפליטים, השתדל לשפר את חייהם הכלכליים של היהודים בקושטא, מקום רכוז אלפי פליטים יהודים מרוסיה הדרומית, קאוקז וארצות הבלקן. שיתף פעולה עם ההתאחדות לעזרה הדדית של יהודי רוסיה בקושטא וקבל את הסכמת יק"א ליסוד בנק למלאכה לשם מתן עזרה קונסטרוקטיבית והלואות לרכישת כלי מלאכה ולמוד מקצועות. השתתף בפעולה הציונית

במרץ ובהתמדה ותמך במפעלי הכשרה למען א"י בכספי יק"א. בקר בא"י שנית ב-1921 ושלישית ב-1924 ועבר בה לארכה ולרחבה.

בראשית שנת 1927 עלה לארץ-ישראל, יסד את החברה "קבוץ גליות", שהמחלקה ההיסטורית שלה הוציאה את ספרו של צנציפר "עשר שנות רדיפות" - על מצב הציונות ברוסיה הסוביטית, השתתף בפעילות בחברת "מגן" לשם הושטת עזרה לציוני רוסיה הנמקים בסיביר ובטורקיסטן, פרסם מזמן לזמן מאמרים בעתונות העברית, נלחם במשך שנים לשוא לשם יסוד מוסד לבקורת בהסתדרות הציונית. הוציא כעין לכסיקון מצומצם על "ארץ ישראל בבנינה", הכולל הגדרה של מושגים, מפעלים, חברות ומפלגות בארץ-ישראל. ממיסדי "ברית ראשונים" ומפעילי ה"איגוד להשלטת העברית". התמסר לסדר לכסיקון ביאוגרפי גדול של כל עסקני הציונים בכל ארצות תבל, ואסף למענו חומר רב ויסד בסוף ימיו ירחון קטן, שבראשיתו נקרא בשם "ידיעות מועצת ארגונים בלתי מפלגתיים" (תרצ"ח) ואח"כ שינה את שמו ל"קול העם". הירחון הקטן הזה היה מוקדש "לעסקני הצבור ועובדי עבודת העם". בשנות המלחמה (1942) נסגר העתון הזה מחוסר נייר.

נפטר בתל-אביב, כ"ה תשרי תש"ה ונקבר בבית הקברות הישן.

ישראל משה פישל הכהן לאפין

נולד בגרודנה (רוסיה הלבנה), בשנת תק"ע (1810) לערך, לאביו ר' אריה ליב הכהן לאפין בן ר' פישל (שהיה יועץ מלך פולין האחרון לפני כיבוש המדינה וחלוקתה השלישית, שם המשפחה היה "לאפעש" ונשתנה אח"כ ל"לאפין") שהיה מכובד בעדה היהודית הגדולה שבעיר, כתלמיד-חכם, סוחר נכבד ואיש-אמונים, ובקבלנותו כבנין מסלת-הברזל הראשונה לגרודנה הצליח להגיע לעשירות, וכן היה עסקן במוסדות הצבור וידיד מכובד לגאוני הדור, וביניהם ר' ישראל סלנטר (מיסד "שיטת המוסר") שהיה מתאכסן בביתו. בנו, ר' משה פישל, נתחנך בחדר ובישיבות, וכשגדל נשא לאשה את מרת שרה פראדל , בת הרב ר' אברהם גרשון חרלפ מסוכובוליה בן ראש הישיבה הרב זאב חרלפ בטיקטין, שלפי מגילת יוחסין מוצאו מבית דוד המלך, ואחרי חתונתו המשיך בעסקי מסחר ובעסקנות צבורית ובמעשי נדיבות בדרכי אביו.

ר' אריה ליב ועמו בנו משה פישל וכל בני ביתו יצאו מגרודנה בחודש אב תרכ"ב (1862) ונסעו כארבעה שבועות עד אודיסה, נשארו שם עד אחרי החגים, נסעו ליפו באניה ומשם ברכיבה על חמורים ופרדות לירושלים בראשית תרכ"ג והתישבו שם.

משה פישל הביא אתו הון רב, כשמונים אלף רובל במזומנים, מלבד עושר רב בכלי כסף וזהב ואבנים טובות ותכשיטים, שהועלו מיפו לירושלים על דבשות גמלים תחת משמר חיילים מזוינים. לרגל עושרו נקרא בפי התושבים "ר' פישל נגיד". מהכנסות ההון הרב חי ר' פישל ואביו בעושר ובכבוד והרבה לעשות צדקה וחסד הן בעזרה לנצרכים ובהאכלת רעבים על

שלחנו, וכן בנדבות גדולות למוסדות תורה וחסד שבירושלים. ביחוד נתן נדבות גדולות לבנין הת"ת והישיבה "עץ חיים", שהיה בין גבאיה ומנהליה עד יומו האחרון, וכן לשכלולו והחזקתו של בית-החולים הצבורי "בקור חולים הוספיטל" שהיה בו גבאי ראשי, ותרומה גדולה תרם לבנין בית-הכנסת הגדול "בית יעקב" שבחורבת ר' יהודה החסיד. ולא רק ממון נתן.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 337). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/337