Volume 1

Page 354

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שמואל יוסף פבזנר

בן נתן נטע. - נולד בכ"א כסלו תרל"ט בעיר פרופויסק שברוסיה. חונוכו היה מעורב : למד ב"חדר", למד מפי מורים עברית, ולמודים כלליים למד בבית הספר למסחר. כשגמר את חוק למודיו בבית הספר הנ"ל יצא לחו"ל, כדי ללמוד הנדסה בטכניון הברליני. אחרי שסיים את חוק למודיו בטכניון הנ"ל (1903) חזר לרוסיה, ונשא לאשה את בתו של אחד העם לאה גינצברג.

לציוני נהיה בגיל צעיר. השתתף בקונגרס הציוני הראשון והיה הציר הצעיר ביותר מכל משתתפי הקונגרס (היה אן בן 18 שנה!).

מזמן לזמן היה מפרסם מאמרים בעיתונות העברית על שאלות היום, ועל שאלות ספרותיות. פרסם כמה מאמרים ב"השלח" של אחד העם, מאמרי בקורת על "מספרינו הצעירים", על הרומן של ליבונטין: "שמעון עציוני" וגם סקירה על הקונגרס הציוני הרביעי. על המאמרים האלה חתם גם בשמו המפורש וגם בפסידונים : "שמואל בן נתן" . מאמריו נתפרסמו גם בעתונים עברים אחרים, כגון "המליץ" ו"הצופה" הורשאי.

הצביע בקונגרס הששי נגד תכנית אוגנדה, והשתתף באופן אקטיבי בהתיעצות אומרי הלאו אחרי הקונגרס הנ"ל.

בשנת 1905 עלה יחד עם רעיתו לארץ ישראל והשתקע בחיפה. אחרי למדו את תנאי המקום יסד יחד עם נ. וילבושביץ וש. איצקוביץ את המפעל הראשון לתעשיה אירופאית בא"י, הוא בית החרושת לשמן וסבון "עתיד''.

כשהחליטה חברת "עזרה" של יהודי גרמניה לבנות טכניון בארץ ישראל השפיע כי הטכניון יוקם בחיפה, ואחרי שרכשו את הקרקע בשביל הטכניון, החליט שהגיעה השעה לרכוש את כל השטח שמסביב לטכניון, ועל השטח הנ"ל ליסד את חיפה העברית.

אחרי שבית חרושת "עתיד" נבשל יסד ענף חדש: מסחר האכספורט לחו"ל של תוצרת חקלאית. המפעל

הזה הצליח, אך מחמת המלחמה שהתחילה בשנת 1914. מוכרח היה המפעל להפסיק את פעולתו.

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה היה לרגלי עסקיו בחו"ל, והלך לשם מלוי תפקידיה ציונים שונים. לארה"ב ולרוסיה. בהיותו בארץ ניטרלית יצר קשרים בין ארץ ישראל וארצות המלחמה. כשנפסקה המלחמה חזר לחיפה. בשובו לעירו יסד את החברה לאימפורט של חמרי בנין "חירם", אך המפעל החשוב הזה נכשל מפני ירידה עצומה במחירי בנין, שחלה באותו פרק הזמן.

התמסר להרחבת חיפה היהודית ויסוד "הדר הכרמל", בנינו והתפתחותו. במשך שש שנים ניהל את בנין השכונה הגדולה על רחובותיה וגניה הצבוריים, הספקת מים, ביוב, מאור, בנין בתי ספר, בית העם, בית ספר ריאלי, יסוד ובנין מרכז מסחרי במקום. המנזר הפרנציסקני בחיפה, ובנין מרכז מסחרי חדש. כל המפעלים הללו נעשו על ידו, והניחו את היסוד לאותה חיפה העברית, שאנו רואים אותה כיום הזה. לא היה דבר גדול או קטן בחיפה, בין בבנין, ביןבכלכלה ובין בתרבות שלא השתתף בהם השתתפות אקטיבית.

בשנות חייו האחרונות התמסר למוסדות תרבות: הקים את הטכניון על רגליו וביסס אותו ויסד את האגודה להשתלמות במדע.

השתתף כל הזמן בהרבה מוסדות צבור. היה חבר ועד הקהלת וציר אספת הנבחרים.

יום לפני מותו הפתאומי השתתף שעות רבות בישיבת הועד הלאומי, ובשובו לבית גיסו (שלמה גינצברג) בשעה מאוחרת הרגיש את עצמו ברע, ובוברגע מת מיתה חטופה.

נפטר בט' אייר תר"ץ (7.5.1930) בירושלים ונקבר בחיפה. על שמו רחוב בהדר-הכרמל, קיים "בית פבזנר", המאכסן את האגודה להשתלמות במדע ואת ספריתה, ולאות הוקרה על מפעלו הועמדה מצבת זכרון לזכרו בגן בנימין בהדר הכרמל.

הרב יוסף צבי הלוי (קלמנס)

נולד בסלובודקה, ליד קובנה, ליטא, בחודש אלול

תרל"ד (1874), לאביו הרב אברהם הלוי שו"ב ולאמו חייה

רייזה . למד בחדרים ובישיבת סלובודקה ובעודו בחור צעיר כבר הוסמך להוראת איסור והיתר.

בטבת תרנ"א עלה ארצה. בהגיעו ליפו היה ביקורו

הראשון בבית הרב נפתלי הירץ הלוי , הרב האשכנזי הראשון של קהלת יפו, והרב מצא תיכף רמז בפסוק שנפל בפיו בהשכמת הבוקר, "יבא ברנה נושא" (ר"ת יוסף בן אברהם בת ר' נפתלי הרץ נושא) שבחור זה ישא את בתו. ואכן בפורים תרנ"א אירש את בתו של הרב הינדה (אילה) ועד לחתונה למד בישיבת הרב מרדכי גימפל יפה ביהודיה שליד פתח-תקוה והיה תלמידו המובהק ואהוב נפשו עד לפטירת הרב יפה (כ"ה חשון תרנ"ב).

בתרנ"ז נתמנה לדיין ועוזר לחותנו בעבודת הר

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 354). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/354