בהגיעו לגבורות ובמלאת נ"ה שנה לעליתו ארצה חגגה המושבה כולה את חגו של החייל האלמוני.
ועד המושבה קרא את שמו על אחד הרחובות שליד בית-הכנסת "שדרות רבי חיים טפר'' ובני משפחתו רשמוהו בספר הזהב של הקרן-הקימת.
יחזקאל שוורצבוים
נולד בבנדין (פולין), כ''ו תשרי תרנ"ו (1895) לאביו ר' אלימלך , ממשפחה חסידית מיוחסת ממקורבי האדמו"ר ר' דוד'ל מללוב. למד בחדר ובבית-המדרש.
בן ט"ו עלה ארצה עם קבוצת בחורים בני גילו כדי ללמוד תורה בארץ הקודש. (כמה מחבריו חזרו אח"כ לפולין, ומהנשארים בארץ נספו אחדים במחלות במלחמת-העולם הקודמת ואחדים נשארו קיימים בישוב הישן בירושלים). למד שנתים בישיבת "חיי עולם" בירושלים. התאזרח בארץ עוד בימי השלטון הטורקי. שרת בצבא הטורקי במלחמת-העולם הראשונה כמתורגמן לגרמנית ולערבית ובמקצת לטורקית. הקים יחסי היכרות וידידות עם נכבדי הערבים בעיר ובכפר. אחרי מלחמת העולם הראשונה העמיד את קשריו אלה לשרות גאולת הקרקע בעיר ובכפר להרחבת הישוב. רבים השטחים שנגאלו בהשתדלותו ובעזרתו, שטחים קטנים וגדולים ליחידים ולחבורות: 2600 דונם מאדמת כפר ג'ליל, שעליה נוסדה המושבה עיר שלום (היא רמת השרון כיום); כ-600 דונם מאדמת שייך מוניס, שעליה הוקם ישוב חקלאי קטן בשם קרית שאול (בדרך להרצליה); 3000 דונם מאדמת הכפר ספריה בשביל יהודי עשיר מלונדון ושמו ברנשטיין, ואח"כ נמכרה האדמה ל"הנוטע" ולבנק בני בנימין; חלק מאדמת סרפנד אל עמר ליד ראשון לציון, שנמכרה אח"כ לחברת ראובן בע"מ ועליה נוסדה שכונה בשם תל-אלימלך; כמה מאות דונמים מאדמת כפר טירה, שהועברו אח"כ לקרן הקימת; חלק מאדמת כפר סלמה, שנמכר ליהודים ממצרים ושעל אדמה זו נוסדה אח"כ שכונת "קרית יוסף" (שהיתה מפורסמת זמן-מה בשם "שכונת חאפ"); כמה חלקות שנמכרו לאנשים פרטיים ליד גבעת רמבם; ובתל-אביב כל השטח בשכונת צ'לנוב, הכולל את הרחובות פרץ, לוינסקי, הגדוד העברי ומרכז מסחרי, ועוד ועוד.
הוא משמש בתפקיד מוכתר ממונה מטעם השלטון לשכונות העבריות בשטח העירוני של יפו, ופעיל כבונה חפשי בלשבת "הכוכב" בתל-אביב.
מיכל הכהן
(בשמו המלא: יצחק אליהו מיכל הכהן ) נולד ביאסווין, ליטא, בשנת תקצ"ד (1834), לאביו הרב אליעזר, רבד, של הקהלה (בן הרב ישראל בן הרב מיכל מדאטנווא, שהיה רבו של הגר"א מוילנה) ולאמו באדאנה. כשהחליט הרב אליעזר בראשית שנת תר"ד לעלות לארץ-ישראל הזמין אליו רצען ולמד ממנו בסתר את מלאכתו, כדי שבארץ יתפרנס מיגיע כפיו ולא יזדקק ל"חלוקה". בחורף תר"ד נפרד מקהלתו ויצא לדרך עם אשתו ובנו ושלש בנותיו ואחרי תשעה חדשי נסיעה (מהם כחצי שנה באניות-מפרש) הגיעו ירושלימה ביום ג' תשרי תר"ה. הרב, שהיה לבוש כאדם פשוט, שכר לו חנות קטנה ברחוב היהודים שבעיר העתיקה והחל לעבוד בתיקון נעלים. במהרה הכירוהו אנשים מבני סביבת מקומו שבליטא, הודיעו לגדולי הרבנים שבירושלים והללו שלחו אליו שליחים בדרישה שיחדל מהמלאכה שאינה לפי כבודו של רב גדול בתורה ויבוא ללמוד בבית-המדרש ויקבל עזרה למחיה כיתר הרבנים ולומדי התורה. הוא ניסה לטעון שלא הוא האיש שהם חושבים, אך הרבנים לא הרפו ממנו והוכרח לעזוב את מלאכתו. הדבר דיכא את רוחו והפילו למשכב ובמלאות. חדשים לבואו נפטר ביום ג' כסלו תר"ה.
הנער מיכל היתום נתגדל בבית קרובו רבי שבתאי הלוי (שהיה אח"כ ראש השוחטים בעדת האשכנזים), למד ב"חדר" של הרב שמואל מוני זילברמן ואח"כ מפי הרבנים הגאונים רבי שמואל סלנט ורבי מאיר אוירבך מקאליש (בעל "אמרי בינה"), נתפרסם כ"עילוי", למד