Volume 1

Page 375

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מהמועמדים למשרת רב ראשי בחיפה, אך סרב לקבל תפקיד זה משום שלא רצה לפרוש מעבודתו החנוכית. פרסם רשימות ב"דואר היום", "החרות" ועוד.

שמואל יום-טוב מיוחס

בן משה מרדכי. נולד בירושלים באייר תרט"ו (1855). התחנך ב"דורש ציון" ואח"כ למד תורה מפי ר' מנחם בכר יצחק ור' ברוך פינטו. היה ידידם וחברם של הרבנים ר' מרדכי שירזלי, ר' יצחק אשכנזי ור' אברהם אשכנזי. בשנת תרל"ב (1872) נשא לאשה את מזל בת ר' בכור לוי, אחיו של ר' אשר לוי. בתחלה התפרנס ממלאכת השחיטה, בשנת תרל"ח (1878) נסע כשד"ר לחו"ל: לסוריה, פרס, בבל, הודו במשך שש שנים רצופות, מטעם כוללות הספרדים בירושלים. בהיותו בפרס חלה בעיניו ובמשך שלש שנים לא ראה מאורות. בהיותו בכלכותה בהודו התאכסן בבית קרובו ר' משה בר' מרדכי מיוחס. הגבירה מזל-טוב, אשת הגביר אליהו בן דוד עזרא, בראותה את השד"ר סובל בעיניו הכניסה אותו לבית החולים הממשלתי ושם עשו לו ניתוח ונתרפא. בזמן שבתו בבית החולים ספקה לו אוכל כשר. שם דרש בעת חנוכת בית הכנסת הגדול שנקרא בשם "מגן דוד", בשנת תרמ"ה (1885) חזר ירושלימה והיה מלומדי "ישיבת ייני" (על שם המתנדב ר' יצחק ייני), "ישיבת פחד יצחק", "ישיבת פיררא" ובהשפעת מזל-טוב הנ"ל נכנס גם ל"ישיבת מזל צומח". התפרסם כתלמיד-חכם עמקן וחריף. חי בצמצום. התפרסם כעסקן צבורי. החל משנת תרל"ח (1878) היה חבר ועד "קופת התמחוי". החל משנת תרמ"ט (1889) היה חבר ועד ביה"ח "משגב לדך". חבר ועד עדת הספרדים בירושלים בנשיאותו של אהרן חיים ולרו. בשנת תרנ"א (1891), כאשר הגיעה הידיעה על רעיון בנית שכונת "ימין משה" על קרקעותיו של סיר משה מונטיפיורי, נתמנה ע"י הראש"ל ר' רפאל מאיר פניז'יל לחבר ועד השכונה החדשה יחד עם ר' יצחק אשכנזי, ר' אליהו משה פניז'יל, ר' מורינו בראדון ור' יעקב מאיר. יתר חבריו בועד נסעו כשד"רים לערי חו"ל והוא נשאר לבדו ועל ידיו נבנו רוב בתי השכונה. בשנת תרס"ד (1904) השתתף בבית דינו של הרב ר' שמואל נסים.

נפטר בירושלים, כ"ט סיון תרס"ז (1907). הניח אחריו שני בנים ושתי בנות. מחדושי תורתו נדפסו ב"המאסף" הירושלמי. פרסם בירושלים קונטרס "מגילת יוחסין" של זקנו הכוללת מעשה הנס שאירע להרב המפורסם בעהמ"ח ס' "פרי אדמה", שהיה רב בירושלים בשנת התפ"ג.

יעקב (ג"ק) גולדשטיין

נולד ביפו, כ"ז כסלו תרנ"א (1890), לאביו יצחק (מראשוני הבנאים העברים ביפו והסביבה, אשר יד לו בהקמת בנינים פרטיים וצבוריים בנוה שלום, נוה צדק, במושבות ובתל-אביב).

למד בתלמוד-תורה "שערי תורה" ביפו, בביתהספר של חברת "כל ישראל חברים", ואח"כ השתלם ברוקחות באמריקה.

כשחזר ארצה ולא מצא אפשרות להסתדר במקצוע ירד מצרימה, עבד שנים אחדות כרוקח שכיר בביתהמרקחת "נורטון" בקאהיר, הצליח בעבודתו ורכש את בית-המרקחת לקנינו ובמשך הזמן פיתח גם עסקי יבוא ומסחר ברפואות. עלה לדרגת מנהל כללי של בתי הרפואות "א-דל-מר" הידועים במצרים.

נשא לאשה את שיינדל בת ישעיה שטיינברג מירושלים.

כל הזמן קיים קשרים עם בית אביו ועם הארץ, ביקר בארץ כמעט בכל שנה, עזר לבני הארץ ולשליחי מוסדות הישוב החדש והישן בתרומות, בעצות ובהמלצות כשבאו מצרימה. בתקופת מלחמת-העולם הראשונה הרבה לעזור למגורשי ארצנו שטולטלו מצרימה. אחרי תום המלחמה היה מהראשונים שהורשו מטעם השלטון הצבאי לבוא ארצה, אסף את בני משפחתו ממקומות הגירוש ועזר להם לקומם את הריסות חייהם, פתח בירושלים בית-מסחר לרפואת והכניס ארצה כמויות גדולות של צרכי אוכל. במצרים פעל כעין "קונסול" של ארץ-ישראל העברית. בהשפעתו התקרבו רבים מיהודי מצרים לארץ-ישראל והשקיעו כספים, בעיקר בגאולת קרקעות. עזר למכבי הארצישראלי ביצירת קשרי ספורט עם המצרים. תמך ביד נדיבה במוסדות הצבור במצרים.

בעקב ידו הפתוחה בהרחבה ובלי הבחנה קפדנית ירד מנכסיו, וכשהחל מזלו שוב לעלות תיכן תכניות להעלות את בני ביתו ורכושו לארץ בקביעות. רכש בית לחתנו בחיפה כדי "להציב רגל בארץ האבות" וכן רכש לו קרקעות לשם ביצוע תכניותיו.

באחד מביקוריו אלה בארץ תקפהו שטף דם במוח ונפטר בתל-אביב, ד' אייר תש"ד (28.4.44).

צאצאיו: ישעיהו (שארל), אסתר אשת אלברט מוורגנשטרן (קהיר), שולמית, יוסף (זוזו), רחל אשת יהושע גולדנשטיין, יהודית (דיטה).

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 375). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/375