Volume 1

Page 377

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חיים מיכל, שהחל ללמוד ב"חדר" בחאסלביץ, המשיך את למודיו בת"ת "עץ חיים" ואח"כ בישיבת "עץ חיים" בראשותו של הגאון רבי משה נחמיה כהנוב, ובו בזמן, בהיותו בן עשר, למד בשעות אחרי הצהרים לימודים כלליים ושפות זרות בבית-הספר למל שהיה אז בעיר העתיקה והשתלם בערבית, גרמנית, צרפתית ואנגלית. (בניגוד לרבני האשכנזים הקנאים, שגזרו חרם על כל לימוד בבית-ספר חילוני, הרשה הרב כהנוב לתלמידו זה להשתלם בבית-הספר למל, בתנאי שאת הידיעות בערבית ובגרמנית שירכוש בביתהספר ילמד לכל הפחות לעשרה תלמידים בתלמודתורה...).

ביום ה' אלול תרמ"ג נשא לאשה את באדאנה בת ר' מיכל הכהן , עתונאי (מעורכי "הלבנון", "האריאל", "החבצלת") ועסקן צבורי, ממיסדי שכונת נחלת שבעה .

כל ימיו היו שרשרת ארוכה של פעילות צבורית, וארגונית, חינוכית, תרבותית, מדעית וישובית. היה מזכיר הת"ת וישיבת "עץ חיים" ו"ביקור-חולים הוספיטל" (תרמ"ב-נ"ג), מזכירו הפרטי של הרב מ. נ. כהנוב (תר"מ-מ"ז), מזכיר ומנהל הלשכה של הרב הראשי רבי שמואל סלנט (תר"מ-נ"ג) ובו בזמן עברו תחת ידי כל עניני המוסדות הצבוריים שהתנהלו כולם תחת חסותו של הרב, מזכיר הראשון-לציון רבי יעקב שאול אלישר (תרנ"ג-תרם"ה) ושל הרבנים הראשיים הספרדיים שבאו אחריו (ר' אליהו משה פניז'יל, ר' משה פרנקו, ר' נחמן בטיטו, ר' נסים דנון, ר' חיים משה אלישר ) ואח"כ (תרפ"א-צ"ג) מזכירו של הראשון-לציון רבי יעקב מאיר , מזכיר ראשי ומנהל עניני בית-החולים הספרדי "משגב לדך", חבר מזכירות עדת הספרדים בירושלים (תרנ"ג-ע"ב), חבר מועצת הת"ת וישיבת "תפארת ירושלים" של הספרדים (תרנ"גתר"ץ), חבר קופת התמחוי ותמיכת אלמנות ויתומים של הספרדים (תרנ"ג-ע"ב), מיסדו וגבאי בית-הזקנים הספרדי, חבר במועצת ההנהלה של מושב-זקנים האשכנזי (תרע"ט), חבר-מיסד וגבאי בבית חנוך עוורים בירושלים שנים אחדות, ועוד.

עבודתו בהוראה : מורה בת"ת "עץ חיים" (תרמ"אנ"ג), מורה ראשי בבית-המדרש למורים ובליציאון לבנות ומנהל בחדר-תורה של חברת "עזרה" הברלינית (תרע"ד-ע"ח), מורה ב"ישיבת המשתלמים" (הגרעין לביהמ"ד למורים מזרחי - תרע"ט) ואח"כ בישיבת "תפארת ירושלים" של ועד החינוך בפיקוח המזרחי עד תרפ"ו, דרשן ומרצה שיעורי תורה בבית-הכנסת בזכרון משה (תרפ"א-פ"ד) ובבית-הכנסת "שירת ישראל" (תרצ"א-צ"ג).

פעולות ישוביות וציוניות : מהראשונים בירושלים שהפיצו את מניות אוצר התישבות היהודים על אף אימת השלטון הטורקי. החליף מכתבים עם הרצל והנשיאים שבאו אחריו, ובעת ביקור הרצל בירושלים השתדל לסדר פגישה בינו ובין הר"ש סלנט. ממיסדי לשכת המזרחי בירושלים ויושב-ראשה (תרע"ב-ע"ה). משלשת מיסדי "אגודת נטעים" (יחד עם אהרן אייזנברג

וד"ר יצחק לוי) וחבר מועצתה והנהלתה (תרס"ה-תר"ץ). חבר מיסד בשכונות עזרת ישראל, שערי צדק, זכרון משה (ופעיל למען בנין בית-הכנסת של השכונה), רוח מה, הנחלה, נחלת יעקב , חבר ברחביה ובמרכז מסחרי של חברת הכשרת הישוב, ממיסדי "בית וגן" וחבר הנהלתה שנים אחדות. ציר מירושלים באספה המכוננת של ארגון הישוב בזכרון יעקב (תרס"ג) בנשיאותו של אוסישקין ונבחר בה לחבר המועצה המקומית בירושלים (יחד עם הרי"מ פינס ורי"צ צימרינסקי ). ממיסדי חברת "ישוב ארץ הקודש", שהוציאה צעירים מבני ירושלים לעבודה חקלאית במושבות, עזרה לקיומם והשתדלה לעזור להתנחלותם. ממיסדי חברת "בנין הישוב" וחבר הנהלתה (תרפ"ה-צ"ה). עמד זמן רב בראש ארגון בעלי המלאכה בירושלים. השתדל בעד רכישת עזבונות גדולים (ביניהם "פורת יוסף" ו"עזבון בליליוס") ושטחי קרקע ורכוש לטובת מוסדות חסד בירושלים. חבר בחברה האתנוגרפית.

במלחמת-העולם הראשונה עמד בראש הועדה של יהודי ירושלים לעזרת המגויסים לצבא ומשפחותיהם והצליח לשחרר יהודים מהשרות. השתתף בועדות להקלת עול ההחרמות הצבאיות ובמשלחת לג'מאל פחה, המצביא, לביטול הגזירה להחרמת כל הצנורות מפרדסי פתח-תקוה. ניהל את הפעולות הסוציאליות מטעם חברת "עזרה" והשיג עזרה כספית מאמריקה להקלת המצוקה. השתתף אחרי המלחמה בועדה לעריכת רשימת המקומות הקדושים ליהודים והשקיע בה הרבה עבודה ואף ממסקנות חקירותיו המדעיות. כן פעל אחרי המלחמה בשרות מודיעין לחידוש הקשרים בין קרובי משפחה שהמלחמה ניתקתם זה מזה.

כסופרו הקבוע של ה"יידישעס טאגבלאט" הניויורקי שלח לו בעת הגזירות והרדיפות של ג'מאל פחה הודעה בכתב נסתר (בתוך צילום של תמונת אחד הרבנים) על המתרחש בארץ, והודעה זו תרמה את חלקה להזעקת יהודי אמריקה ודעת הקהל בעולם, ותודות לכך רוככו הגזירות !

בעתונות, בספרות ובמדע : היה שנים רבות סופר קבוע מארץ-ישראל בעתונים "הצפירה", "המליץ", "היום", "המגיד" (קראקוב), "העברי" (ניו-יורק) ובעתונות העברית בארץ לפני מלחמת-העולם הראשונה ואחריה, וכארבעים שנה היה סופרו הקבוע של ה"יידישעס טאגבלאט" הניו-יורקי, ובן כתב מזמן לזמן בעתונות הישראלית בגרמניה ובארצות אחרות. כתב מאמרים וסקירות בשאלות צבוריות, זכרונות והערכות על אישים וספרים, חידושי תורה, ביאורים במקרא, ומחקרים מדעיים בהיסטוריה, גיאוגרפיה וטופוגרפיה עתיקה של ארץ-ישראל בעתונים, בירחונים ובמאספים שונים בארץ ובחו"ל (בחתימת שמו ובכינויים "הנחלמי", "בן-שם", "בן-ציון"). ערך את "המעמר", חוברת ג', של לונץ אחרי מותו, וזמן קצר ערך את "הפרדס" בעברית ובאידית. ערך והכין לדפוס את המהדורה השניה של הספר "עוגת אליהו" על פרקי אבות להרב אליהו שרהזון (ירושלים, תרע"ג) עם הרבה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 377). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/377