Volume 1

Page 387

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קנה 5 דונמים קרקע לקבר זמני לאמו שנפטרה שם, ואחרי המלחמה הועברו עצמותיה לקבורה בתל-אביב.

אחרי המלחמה נתמנה לחבר מועצת עירית יפו ושופט-כבוד בה, עד סוף שנת תרפ"ו. באותו הזמן היה חבר המועצה ושופט-כבוד גם בעירית תל-אביב. הודות לתפקידים כפולים אלה בשתי הערים שימש כעין "קצין מקשר" ביניהן, עשה מה שביכלתו בעת מהומות והסתות נרגנים למען השכנת שלום בין שני העמים ואף ראשי הישוב והתנועה הציונית היו שואלים בעצתו בענין היחסים עם הערבים, והודות להשתדלותו המוצלחת הושגה הסכמת עירית יפו לעצמאותה של תל-אביב בעניני מסים וכספים. כן הצליח אחרי מלחמת-העולם הראשונה למנוע את עירית יפו מלבנות בית-מטבחיים בשטח שהוא כיום באמצע אורך רחוב הירקון בתל-אביב.

פעל רבות בגאולת קרקעות בעיר ובכפר. בתרע"ב יסד חברה בשם "קרקעות", שרכשה שטחים רבים של אדמה עירונית וחקלאית. גאל שטחים רבים לבנין בירושלים, יפו וחיפה, ובקיץ תרע"ד רכש את הכפרים ג'דה ותל-שמם בעמק יזרעאל ואח"כ מכרם ל"חברת הכשרת הישוב" במחיר הקרן וההוצאות. קנה לשם פיתוח 21 אלף דונם על הר כנען ליד צפת, ומתוך אמונה בעתידה של תל-אביב הגדולה גאל שטחים בדרומה ובצפונה, בזמן שרבים לא העיזו עדיין אף לחלום, שהעיר תגיע אי-מתי עד השטחים ההם, וכיום הרחיקה בהתרחבותה הרבה יותר.

נוסף לתפקידיו הנ"ל היה חבר הועדה הממשלתית לעניני קרקעות ובתים והפקעות, חבר ועדת בנין ערים, ממיסדי בנק קופת עם ובנק למסחר ותעשיה, מראשי הסתדרות "האזרח" והסתדרות אזרחית לאומית, נשיא עדת הספרדים בת"א, מראשי הסתדרות הספרדים סניף יפו, יו"ר הסניף התל-אביבי להתאחדות העולמית של היהודים הספרדים (בשליחותה נסע לסוריה בתמוז תרפ"ז), ועוד.

פרסם את תולדותיו בספר בשם: פרשת חיי זכרונות יליד הארץ, תל-אביב, תרצ"א.

בשנותיו האחרונות הסתלק מפעילות צבורית אך הוסיף להשמיע את דעתו ולעזור בעצה לכוחות הצעירים והחדשים.

ביום א' אייר תרצ"ד נפטרה אשתו בתל-אביב ואחריה נפטר גם הוא ביום י"א אב תרצ"ד והובא לקבורה בביתהעלמין הישן.

צאצאיו: משה, אבנר, מאיר, צדוק, הלל, יורם, יהודית אשת היינריך כהן.

על שמו קראה עירית תל-אביב רחוב ליד שדרות ח"ן, בקרבת שטחים שגאל להרחבת העיר בסביבה זו. בהוצאת ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים, ירושלים, בעריכת אברהם אלמליח וי. א. עבאדי, יצא ספר לזכרו במלאת שנה לפטירתו.

מאיר יערי (ואלד)

נולד בכפר קנצ'וגה ליד ז'שוב (מערב גליציה), בשנת תרנ"ז (25.4.1897), לאביו חיים , מראשוני חובביציון בגליציה וממיסדיה של ההסתדרות הציונית בעיר ז'שוב (בפי היהודים: ריישא), ערך את שבועונה "ריישר פאלקס צייטונג", חבר ועד הקהלה ועסקן מרכזי של העיר, בעל צדקה וגמ"ח בממונו ובגופו ונרדף בעד דעותיו הציוניות, ולאמו פרידה בת יעקב הולושיצר מקנצ'וגה, מצאצאי משפחת רבנים האדמו"רים וביניהם ר' אלימלך מליזנסק.

קבל חנוך מסורתי בחדר וספג בתוכו את מסורת היהדות והחסידות בהשפעת חצר האדמו"ר אליעזר ויסבלום (מצאצאי ר' נפתלי מרופשיץ) שהיתה בשכנות בית הוריו. נתחנך חנוך עברי לאומי וציוני ב"חדר מתוקן" מפי מורים עבריים מובהקים ביניהם ר' אבא אפלבוים מראשוני חובבי ציון, מחבר מונוגרפיות היסטוריות על ר' יהודה אריה מודינה, אברהם זכותא (בעל "היוחסין") מהמשתתפים הקבועים של העתון "ריישער פאלקסצייטונג", וכללי בבי"ס עממי ובגימנסיה, באוניברסיטה ובאקדמיה חקלאית בוינה. שנה לפני סיום הלימודים יצא להכשרה חקלאית מעשית באחוזה ליד וינה. תוך לימודיו לקח חלק פעיל בתנועה הציונית של הנוער הלומד ונטה לאגף העמלני. משנת 1913 היה חבר "השומר

הצעיר", מ-1915 ראש התנועה בוינה. ב-1916 עבד זמןמה בבית- חרושת לנשק, גויס לצבא האוסטרי, ואחרי גמרו את ביה"ס לקצינים שרת בדרגת קצין בחזיתות רוסיה ואלבניה עד סיום המלחמה בנובמבר 1918.

בסוף מאי 1920 עלה ארצה עם קבוצתו והתישבו בכנרת ואח"כ השתתף בפועל ביסוד קיבוץ השומר הצעיר בביתניה עילית. עבד בכבישי טבריה-צמח וחיפה-ג'דה. ב-1922 עבר הכשרה חקלאית מותאמת לתנאי הארץ במקור ישראל. ב-1923 עבד בקבוצת בנין בתל-אביב (המחנה היה על החולות בהמשך רחוב ביאליק). ב-1924 היה עם קבוצתו בקרית ענבים, ב-1925 בהרצליה, ב-1926 בזכרון יעקב, מ-1926 עד 1929 עם הקיבוץ ביבוש בצות ג'דרו במפרץ חיפה, בסלילת כבישים ובבנין בתים בשכונת בת-גלים

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 387). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/387