Volume 1

Page 435

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה מראשוניה ומפעיליה של אגודת "אחוה" ביפו. ממיסדי "לינת הצדק" וחברת גמילות חסדים. ממיסדי העדה החב"דית ביפו.

בשנותיו האחרונות היה תושב רמת גן והיה מהמיסדים שם את בית-הכנסת החב"די "סוכת שלום".

נפטר ברמת גן, י"ז אדר תש"ב, והובא לקבורה בבית-העלמין הישן בת"א,

צאצאיו: נחום שלמה, יעקב יצחק, לוי משה (באוסטרליה), שניאור זלמן, טובה אלמנת חיים בן ר' זליג רבינוביץ, בתיה אשת משה מדוב, רבקה אלמנת יצחק אלעזרי, סימא אשת יעקב בן-דרורי, מנוחה רחל אשת יעקב קולומצוב (באוסטרליה).

יצחק אהרן אפלבוים

נולד בפשמישל, גליציה, בשנת ת"ר (1840), לאביו צבי הכהן . קיבל חינוך מסורתי, התמחה בחקלאות והיה

לו משק ברומניה אח"כ לעיר פוקשאני. הצטרף לתנועת חיבת ציון מראשיתה, השתתף בועידה הראשונה של אגודות חובבי ציון ברומניה, שהתכנסה בפוקשאני ביום כ' טבת תרמ"ב, בה הוחלט לארגן את קבוצת

העולים הראשונה להתישבות חקלאית בארץ-ישראל וגם הוא הצטרף אליה.

באותה שנה (תרמ"ב) עלה ארצה עם אשתו ושלשת בניו הקטנים והיה מראשוני המתנחלים בזכרון יעקב. נשא את חלקו ביסודי המיסדים וזכה להגיע לימי הטובה. היה מטובי החקלאים ועסק בצרכי צבור כראש-הועד השני ומיסד הכנסת אורחים במושבה. נודע כירא-שמים ובעל לב, המרגיש בסבל הזולת, שקד לעשות צדקה וחסד והתהלך עם הבריות ביושר ובנחת.

כאכר חרוץ וחובב עבודה גידל ירקות ליד ביתו, ומשהבחין כי גנבים פוקדים בלילות את גינתו יצא באחד הלילות לארוב להם. הצטנן וחלה בלחץ-דם חזק, שקירב את קצו.

נפטר בזכרון יעקב, כ"א אדר תרס"ו. בניו: אביגדור בזכרון-יעקב; מאיר אגרונום ואישתעשיה בתל-אביב; שמואל, מקודם בכפר תבור ואח"כ בפתח-תקוה.

רפאל קוהן

נולד בעיר קיליה (דרום בסרביה), ט"ו אדר תרל"ד (1874), לאביו חיים מאיר הכהן ב"ר אבא . למד ב"חדר" בקיליה ואח"כ, כשעברו הוריו לגור בעיר רוסצ'וק (בולגריה), למד שם בבית-ספר יהודי-גרמני.

בתרמ"ה עלה חיים מאיר קוהן ארצה עם שלשת בניו והתישב ביפו ואחרי שנה וחצי נפטר ונקבר ביים ט"ז שבט תרמ"ו בבית-הקברות היהודי הישן בשכונת עג'מי ביפו.

רפאל קוהן נתקבל ללמוד במקוה ישראל, התמחה בחקלאות, ובעיקר בגפנים וביינות, בשנת תרנ"ב. באותה שנה, ב-1 באוקטובר 1892, נתקבל לשרות בפקידות הבארון רוטשילד כמומחה לגפנים ויינות ביקב זכרוןיעקב, שנוסד באותה שנה והתנהל על-ידי הפקיד הראשי בן-שימול . לאחר ששה שבועות נתמנה לסגןמנהל ומדריך בעבודות שנעשו במושבה הקטנה שפיה שליד זכרון-יעקב. שם נטעו אז גפנים ולבקשת הבארון נטעו גם אפרסקים, אלא שבגלל מחלה שפשטה בעצים. לא הצליחה נטיעה זו. כן ניהל שם את נטיעת החורשה וסלילת כביש פנימי, כי הפקידות הועידה את המקום לבית-הבראה בשביל אכרים ופועלים שנחלשו בעקב הקדחת. (שם היה אח"כ מוסד חינוכי "קרית ספר" ליתומי חללי פרעות קישינוב מיסודו ובהנהלתו של ישראל בלקינד . החורשה היתה מקום פגישות ואספות לאנשי "השומר". בתרע"ז-תרע"ח שימשה מקלט זמני לגימנסיה "הרצליה", שמוריה ותלמידיה גלו מתל-אביב בעת הגירוש הכללי. כיום נמצא שם כפר-ילדים מאירשפיה, מיסודה של ויצו הצעירה).

בתקופת שרותו בשפיה ב-1897, נשא לאשה את רוזה בת אליעזר זאב (לופו) ניימאן, ממיסדי זכרוןיעקב.

ב-1899 חזר משפיה לנהל עבודות אלה בזכרוןיעקב, אחרי שהיה צורך בעזרתו למר רוזנהק. ב-1903

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 435). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/435