Volume 1

Page 480

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הוא היה יו"ר התאחדות האכרים בגליל ונציג ועד הצירים בשביל הגליל. השתתף כציר באספה המכוננת (היא אספת הנבחרים הראשונה) של ארגון הישוב אחרי המלחמה ההיא. היה אחד מחמשת הראשונים (פבזנר, קראוזה, דוניה, איצקוביץ והוא) שיסדו את הדר הכרמל בחיפה.

כיום בשווייץ.

ישראל מאיר חודורובסקי

נולד בקאלוואריה, ליטא, בשנת תרל"ב (1872), לאביו יחזקאל אריה. למד בחדרים ובישיבת וולוז'ין. היה חובב ציון מנעוריו והלך בזה בעקבות אביו, שהיה חבר ב"אגודת קובנה" שהשתתפה בקנית אדמת חדרה.

בכסלו תרנ"א עלה ארצה יחד עם אליהו זאב לוין אפשטיין , יו"ר אגודת "מנוחה ונחלה" שיסדה את רחובות, בו בזמן שרוב חבריו בחרו בדרך הנוחה יותר ויצאו לאמריקה. התישב בחדרה ועבד כפועל. סבל מפגעי האקלים והקדחת, אך לבני משפחתו כתב רק טובות על הארץ. "בתוך עמי אני יושב", "שמים בהירים, ים של תכלת, ורק יהודים חסרים בארץ..." במשך זמןמה היה מפרסם ב"המגיד" כתבות מהארץ ובאחת מהן תקף את הרבנים והעסקנים העומדים מנגד לישוב הארץ ועתידים ליתן את הדין, וכן היה דורש וחוזר ודורש בכתבותיו לעליה ולבנין הארץ.

משחלה בקדחת צהובה הוכרח לעזוב את חדרה. עבר ליפו ופתח בית-מלאכה לבורסקאות בשותפות עם ר, משה בצלאל טודרוסוביץ . היה חבר פעיל באגודת "אחוה" ביפו והשתתף בפעילות בבנין בית הכנסת

אורחים (בתרס"ה) וביסוד "החדר המתוקן" בעברית, שהתפתח אח"כ לבית-הספר "תחכמוני". היה חבר בועד הראשון של "אגודת ישראל" שנוסדה ביפו בתרע"ג במגמה ליצור שיתוף-פעולה בין "אגודת ישראל" ובין "המזרחי" למען ישוב ארץ-ישראל ברוח התורה. תוך טרדותיו בעסקיו הפרטיים ובעסקי הצבור היה שוקד על לימוד התורה.

בפרוץ מלחמת-העולם הראשונה היה חבר פעיל בועד להקלת המשבר בתל-אביב ויפו. בתקופת המלחמה ההיא יסד בית-חרושת לעורות במוצא וקיים בו יחסים טובים עם הפועלים.

במהומות יפו באביב תרפ"א הריקו השודדים את בית-מסחרו בשוק-אל-דיר, ירד מנכסיו ונשא את יסוריו בדממה.

אשתו פאיה (גיטל) היתה אשת חיל וביתה היה פתוח לאספות ולפגישות עסקנים לפעולות לטובת הצבור, שהשתתפה בהן. נפטרה בתל-אביב, כ"ז אדר תרפ"ד. בעלה שכב חולה בשנותיו האחרונות ואחרי שנתים נפטר גם הוא בתל-אביב, י"ג תמוז תרפ"ו. שניהם נקברו בבית הקברות הישן.

צאצאיהם: נחום חודורוב (בראשון לציון), פרידה ושרה .

יחזקאל דנין (סוכובולסקי)

נולד י"ג טבת תרכ"ח, בביאליסטוק, לאביו ר, אברהם זאב סוכובולסקי , שהיה סוחר בתבואות וגדול בתורה. קבל חינוך תורני והצטרף מנעוריו לתנועת חיבת ציון. עלה ארצה ב-1886 ועבד כפועל בכרמי ראשון-לציון. שם השתתף ביסוד האגודה הראשונה של הפועלים העברים בארץ. עבר ליפו ופתח חנות מכולת, ובמשך הזמן פיתח את מסחרו ליצוא שקדים, שמן-זית, דבש וענבים מהמשקים העבריים, והיה הראשון שהביא ארצה גפרית וכלי גיפור לצרכי הפרדסנים. נשא לאשה את מסעודה רחל בת ר, יהושע ילין (אחותו של ר, דוד ילין) וביתו היה הראשון לדיבור עברי ביפו. כן שימש ביתו ביתועד ליוזמי פיתוח הישוב ושיפור חייו בחומר וברוח, ובית-מסחרו היה מקום-פגישה לאכרים ולפועלים מהמושבות שביקרו בעיר ו"לשכת מודיעין" לעצה והדרכה לעולים חדשים.

היה בין הראשונים ביסוד ספרית "שער ציון" ולשכת בני-ברית "שער ציון" (במשך זמן-מה היה גם נשיאה), אגודת "בני משה" (היה חבר המרכז שלה ביפו), הארגון הכללי של הישוב שנוסד בתרס"ג בכנסית זכרון יעקב בראשותו של מ. מ. אוסישקין (היה המזכיר הראשון של ארגון הישוב אז), "הלואה וחסכון" (בעל המניה מס, 1), "גמילות חסדים", "הכנסת אורחים", בית החולים העברי הראשון ביפו, - ובתקופה מאוחרת יותר יסד את "בנק קרדיט גומלין" והיה ראשו ומנהלו עד יומו האחרון. בתקופת-טיומקין היה אחד מיועציו הקרובים ביותר של ד"ר זאב טיומקין לפעולות לבנין הישוב. כן פעל רבות למען החינוך והתרבות. השתתף ביסוד התלמוד-תורה "שערי תורה" ביפו. בביקורו בברלין ב-1906 השפיע על פאול נתן , יו"ר חברת "עזרה" של יהודי גרמניה, לפתוח ביפו בי"ס לבנים בעברית. השתתף ביסוד גן-הילדים העברי הראשון ביפו. הצטרף כחבר-תומך להסתדרות המורים בראשיתה. סייע ביסוד חברת "קוהלת" להוצאת ספרילימוד וספרי השתלמות למורים והיה בה חבר הועד

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 480). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/480