Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 1

Page 489

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ממש, בהסתר במרתף, כי הנתפס בפעולות כספיות כאלה היה דינו לתליה. זמן מה נתן לו הקונסול האמריקאי גלזבורק שני חדרים בבית הקונסוליה לעבודה הזאת תחת חסותו, וגם כך היה בסכנה תמידית מצד השלטון ופעם אף הוכרח להמלט בלילה ברגל מירושלים בדרך מלאה הרפתקאות וסכנות עד פתח-תקוה.

אחרי המלחמה חזר לעבודתו בבנק אפ"ק בירושלים כסגן-מנהל וזמן-מה כגזבר ראשי. השתתף ביסוד ועד העיר ליהודי ירושלים והיה מראשוני חבריו, שופט במשפט השלום העברי, ציר באספת-הנבחרים הראשונה מעדת חברון וחבר ועדת הישיבות ותלמודי-תורה מטעם ועד הצירים, - ובאביב תרפ"ד התפטר משרותו בבנק ופתח משרד פרטי לקרקעות.

בירושלים יסד את השכונות "רוממה", "רוחמה" ו"גפן אדרת" (בזו נרכשו ממנו קרקעות למוסדות שונים). כן נגאלו בעזרתו השטחים שעליהם נבנו השכונות "קרית שמואל" (על-ידי אוצר החסד "קרן שמואל"), "שכונת אלישר", קרקע ברובע קטמון ואדמות בית צפפה ומלחה בקרבת "מקור חיים".

במהומות תרפ"ט בזזו הפורעים את ביתו בתלפיות ואז עבר עם משפחתו לתל-אביב וגם כאן המשיך בעסקי גאולת קרקעות. עבד יחד עם דב שפק-לובזובסקי, אלעזר אלישר, חי אלישר, ואח"כ עם ישראל טיבר , רכשו קרקעות מאדמות הכפר שייך, מואניס, בנו גשר חדש על הירקון וארגנו וביצעו בהשתתפות המושבות המעונינות את סלילת הכביש החדש מתל-אביב להרצליה. בצפון תלאביב גאל יחד עם חי אלישר קרקעות מאת גרמנים משרונה, שעליהם נבנו בית-העולים החדש, מעונות עובדים ובתי מגורים ובשטח זה נבנו הרחובות שלמה המלך, פילון, שפינוזה, ריינס (את הקטע של רחוב זה שעבר בחלקם סללו על חשבונם) וגוטליב.

ב-1931 פתח משרד לקרקעות בשם מ. ש. סלונים ובנו (הוא בנו לוי יצחק , שהיה קודם לכן פקיד בממשלה) וממשיכים בגאולת קרקעות. מהקרקעות שגאלו מעבר לירקון נרכשו מהם שטחים לצרכי מפעלי תעשיה, בתי מגורים לקבוצת "הדר יוסף'' ולפרטים ולקבוצת נהגים "יד המעביר". כן גאלו והכשירו וחילקו לשיכון קרקעות נוספים בצפון תל-אביב, ברמת יצחק, ליד שכונת "אגרובנק", בחולות מעבר לירקון, באדמות ג'ליל, בפתח-תקוה ובטבריה.

בשנת תש"ו הוציא את הספר "תולדות משפחת הרב מלאדי" (ר' שניאור זלמן בעל ה"תניא"), הכולל את מגילת היוחסין של צאצאיו ב-8 דורות במשך קרוב למאתים שנה, ובהם מניחי היסוד לישוב של חסידי חב"ד בחברון ובירושלים וחלוצי הישוב האשכנזי בכלל.

צאצאיו: לוי יצחק, ברכה אשת ד"ר ראובן (רודולף) קובץ (ברזיליה), מנוחה אשת אברהם אפשטין, בתיה אשת יעקב טיל, שולמית אשת פנחס דובובסקי ויהודית אשת יצחק אלנברג.

ישראל דב פרומקין (ה"חבצלת")

נולד בדוברובנה, פלך מוהילב (רוסיה הלבנה), כ"ג חשון תרי"א (1850), לאביו ר' אלכסנדר סנדר (יליד שקלוב, ממיוחסי חסידי חב"ד, בעל אחוזות, מגדולי הסוחרים בריגה), ולאמו בת הרב האדמו"ר ר' אהרן מסטרוסליה (שריכז סביבו אגף מיוחד של חסידי חב"ד אחרי פטירת רבי שניאור זלמן מלאדי בעל ה"תניא"; חיבר את הספרים "שער היחוד והאמינה", "שער העבודה", "עבודת הלוי"). למד מפי מורים פרטיים ששכר אביו לו לבדו מראשית לימודיו.

בשנת תר"כ עלה ארצה עם הוריו והתישבו בירושלים, וגם כאן שכר לו אביו מורים פרטיים לתנ"ך ותלמוד ושפות לועזיות (צרפתית, אנגלית וגרמנית).

בן 15 שנה השיאו לו לאשה את מינדל בת ר' ישראל ב"ק , חלוץ מלאכת הדפוס בארץ בכלל ובירושלים בפרט, חסיד מובהק של רבי ישראל מריז'ין סאדיגורה, ממיסדיו וראשיו של כולל ווהלין החסידי. אחרי נשואיו המשיך ללמוד לבדו ובשקידה ש"ס ופוסקים בישיבה שיסד אביו בבית-המדרש של חסידי חב"ד ובמלאות לו 17 שנה סיים את הש"ס בפעם הראשונה.

בתרכ"ח לקחו אביו עמו לרוסיה, כשיצא לבקר את קרוביו ולמכור את אחוזותיו בדוברובנה, ואחרי כשנה חזרו ירושלימה.

בסוף תר"ל חידש חותנו את הוצאת העתון "חבצלת" (שהוציא בראשונה במשך חדשים מספר בתרכ"ג, כבטאון של עדת החסידים וכמשקל נגדי ל"הלבנון", שהיה כעין בטאונם של ה"פרושים" ומוסדותיהם, החלק החזק והעיקרי אז בישוב האשכנזי בירושלים), והרי''ד פרומקין ור' מיכל כהן עזרו לר' ישראל ב"ק בעריכת העתון, וכן הוציאו במשך זמן קצר את ה"חבצלת" גם בשפה האספניולית, כדי לקרב את המוני התושבים הספרדים שבירושלים לעניני הצבור (ולהפחית גם בכך את עודף-המשקל ושלטון-היחיד של ה"פרושים"), והרי"ד פרומקין יצא לטורקיה ולארצות הבלקן ומרכז-אירופה לרכוש חותמים לעתוניו. מתרל"ג פרש ר' ישראל ב"ק אולי מחמת זקנה - מעריכת העתון ועריכתו נשארה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 489). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/489