Volume 1

Page 513

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הגדול רוברט לוי מקושטא) בקש ממנו שישמש כמזכירו הפרטי. נאות לבקשה זו וסייר אתם בכל ערי א"י ומושבותיה ואח"כ המשיך אתם בדרכם לדמשק, בירות, איזמיר עד הגיעם לקושטא. שם נתבקש ע"י הרב נחום להשאר במקום ולנהל את בית הספר הצבורי של הקהלה היהודית בגאלאטה. בתפקיד חשוב זה שמש שנה אחת והצליח להחדיר לשם את השפה העברית כשפת דבור. בפרק זמן זה מלא תפקידים חינוכיים ותרבותיים שונים, התודע לראשי השלטון, בא במגע עם עתונאים תורכיים בעלי שם וביחוד התמסר לעבודה ציונית, שהתנהלה בהצלחה ע"י המנוח זאב ז'בוטינסקי והד"ר אביגדור יעקובסון ז"ל.

בתרס"ז נשא לאשה את שמחה בת הרב יעקב דנון.

בשנות תר"ע-תרע"א נוסד בקושטא השבועון העברי "המבשר" ע"י ההסתדרות הציונית ובעריכת שמואל הוכברג וי. קריטשמר יזרעאלי. עתון זה שמש במה לסופרים עברים רבים, והוא נתמנה לחבר המערכת. בשנת תרע"א הוזמן לעבור לדמשק לשמש מזכיר הקהלה והרבנות ויחד עם זה לנהל את בית הספר של הקהלה. בואו לדמשק משמש פרק מזהיר בתולדות קהלה חשובה זו. מספר התלמידים בבית הספר של הקהלה הגיע לאלף וחמש מאות. הצליח לחולל מהפכה בשיטות החנוך שם. יסד את גן הילדים העברי הראשון בדמשק. הוזמנו כחמשהעשר מורים וגננות מא"י ועל ידו הונחו היסודות לחנוך העברי שהכין את הדור הצעיר לציונות. יסד מועדון עברי, הרצה בשעורי ערב והפיח בקרב יהודי דמשק תעמולה ציונית (על פרטי עבודתו החנוכית והצבורית שם יש לעיין בכרכי "הפועל הצעיר" משנות תרע"א - תרע"ג. חותנו ר' יעקב דנון נתמנה באותו זמן רבה הראשי של דמשק.

בשנים תרע"ג - תרע"ד היה חבר אגודת "המגן" יחד עם ד"ר שמעון מויאל, יוסף אליהו שלוש, העו"ד דוד מויאל, משה מטלון, ד"ר נסים מלול ועוד. מטרתם היתה לסתור את דברי העתונות

הערבית שהחלה להתנפל על היהודים. כתבו נגד כל התקפה.

בראשית תרע"ד חזר לא"י ונהל את סניף אפ"ק בעזה בשנת תרע"ו שמש במשך זמן קצר מורה בביה"ס "תחכמוני" ביפו. כמורה הצטיין ביחוד בשיטת הסברתו לתלמידיו.

נמנה בין חברי "המגן" ביפו בשנת תרע"ד (מטרתה להיטיב את היחסים עם השכנים). בסוף תרע"ו הוגלה לדמשק יחד עם עסקנים אחרים וחזר ארצה עם הכבוש הבריטי.

אחרי הכבוש בקרה בארץ המשלחת האמריקאית של קריין, כדי לשמוע את חוות דעת התושבים באיזו ממונות יבחרו. הוא היה חבר הועדה הספרדית שהתיצבה לפני המשלחת בירושלים. בראש הועדה עמד הרב יעקב מאיר (הוא הגיע מקושטא לארץ באותו יום !). נשלח לסוריה בשליחות ההנהלה הציונית בלונדון וועד הצירים בירושלים, כדי לרכוש את אהדת מנהיגי הקהלות ולהשפיע עליהם שהצהרותיהם תהיינה מתאימות לשאיפותינו הלאומיות. שליחותו זאת הוכתרה בהצלחה רבה. בשנת תרפ"א השתתף בועידה הציונית בלונדון יחד עם מר יוסף בר"נ מיוחס כשליח הסתדרות הספרדים וכאחד ממיסדיה. בשנת תרפ"ג נסע בשליחות הקהק"ל לצפון אפריקה למשך שנה. בהיותו שם הספיק לאסוף חומר מחקרי רב לתולדות קהלות יהודים אלה והפולקלור שלהם. כאות הוקרה על פעולתו זאת נרשם בספר הזהב של הקהק"ל. בשנת תרפ"ה השתתף בועידה העולמית של יהודי המזרח שהתקימה בוינה, כבא כח העדה הספרדית בארץ. בועידה זו נבחר לחבר הועד הפועל של התאחדות הספרדים העולמית. בשנת תרפ"ז היה חבר המשלחת של ההתאחדות הנ"ל לערי מצרים, בשנת תרפ"ח בקר שנית במצרים יחד עם נשיא ההתאחדות מר משה דניאל די-פיג'וטו.

ממארגני הישוב העברי בארץ, חבר אספת הנבחרים הראשונה והשניה. החל משנת תרפ"א - חבר הועד הלאומי; משנת תרצ"ג - חבר הנהלת הועד הלאומי. במשך תקופה זו פעל הרבה לשמירת זכויותיו של כל יהודי בכלל ושל בני עדות המזרח בפרט. במשלחת הועד הלאומי לועדת פיל ניתנה לו הרשות היוצאת מן הכלל (הואיל ויו"ר הועד הלאומי דבר בשם כל יהודי א"י) לדבר בשם הספרדים ובני עדות המזרח בארץ. (היום אין הוא חבר הועד הלאומי משום שהספרדים ובני עדות המזרח החרימו את הבחירות לאספת הנבחרים האחרונה).

נשיא עדת המערבים (עולי צפון אפריקה) החל משנת תרפ"ט ועד היום. חבר פעיל במועצה הירושלמית של "הברית העברית העולמית", חבר מועצת עירית ירושלים (החל משנת תרצ"ה). ע"י מלוניו, מאמריו ותרגומיו הרבים פעל הרבה להפצת התרבות העברית בשפה הצרפתית, כאות הוקרה לכך נתכבד בכסלו תרצ"ה בתואר "קצין האקדמיה הצרפתית"; ובכ"ח באלול תש"ו (24 בספטמבר 1946) נתכבד

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 513). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/513