Volume 1

Page 514

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

באות הגבוה "אביר לגיון הכבוד" )Chevalier de la (Legion d'Honneur ליובלו הששים נרשם שנית בספר הזהב של הקהק"ל וניטע יער על שמו באדמת הקהק"ל ב"מעלה החמשה" ליד ירושלים.

התפרסם גם כעתונאי מובהק היודע להסביר כל ענין בבהירות ובהרחבה. הרבה סופרים ועתונאים המשמשים היום במקצוע זה התחנכו על ברכיו. מאמרו הראשון נתפרסם ב"השקפה" של א. בן יהודה מחודש חשון תרס"ד. מאז ועד היום כתב מאות מאמרים ישוביים פובליציסטיים, מדעיים, פולקלוריים - בשמו ובשמות-פסידונים רבים. בזמנים שונים ערך את העתונים: "איל ליביראל" (באספניולית, ירושלים); "החרות" (בשנות תרע"ד - תרע"ח); "מזרח ומערב" (ירחון שהופיע בשנים תרע"ט תרצ"ב, ירושלים); "דאר היום" (עתון יומי, ירושלים); "בריד אל יום" (ערבית, ירושלים); "הפועל הצעיר" (חבר המערכת בשנים תר"ע - תרע"ב); "המבשר" (קושטא, חבר המערכת). בכל אלה כתב עשרות מאמרים חשובים. נוסף לכך השתתף בפרי עטו בכל עתוני הארץ: השקפה, הצבי, האור, בשעה זו, התור, לוח א"י, ירושלים, אלומות, הארץ, הבקר, המשקיף, הזמן (תל-אביב), סיני, המזרח, הד המזרח ועוד. כתב מאמרים רבים גם בעתונים העברים אשר בחו"ל: הצפירה (ורשה); הכוכב (שם); המליץ (וילנה); העברי (ברלין); העולם (לונדון, ורשה, א"י) : השלח (אודיסה, ירושלים); התרן (ניו-יורק); הזמן (וילנה); בדרך (ורשה) ; הדאר (ניו-יורק). כתב גם בעתונים בשפות לועזיות :א) בצרפתית : אורור (קושטא); ז'ון טורק (שם) ; איל אב'יניר (סלוניקי); ישראל (קהיר); לה טריבון ז'ואיב (אלכסנדריה); איגליטה (תוניס) : אורור (שם): לה נוביל אורור (שם) : לה ב'ואה ז'ואיב (שם) ; לאב'יניר אילוסטרה (קאזהבלנקה); אוניון מרוקן (מרוקו).

ב) בערבית : אל עאלם אל ישראילי (בירות): ישראל (קהיר); אל שמס (שם); אל מוקטבס (דמשקלא יהודי); התעוררות (טריפולי, בערבית מדוברת); דגל ציון (כנ"ל).

ג) בקסטילינית : רינאסימיינטו די ישראל (טנג'יר); ישראל (בואינוס איירס); לה לוז (שם).

ד) באספניולית : איל ז'ודייו (קושטא); איל טיימפו (שם); לה בוז די טורקיאה (שם); אביניר (סלוניקי); לה ב'אדה של הפרופ' גלאנטי (קהיר); לא ב'ארה (ניו-יורק).

בשנים תרע"ט - תרפ"א היה מנהל לשכת העתונות שע"י ועד הצירים בתל-אביב וירושלים, בראש מחלקה זו עמד המנוח ז. ז'בוטינסקי.

חבר הרבה ספרים ומחקרים. מהם נתפרסמו בדפוס ומהם שמורים אתו בכתב-יד. ספריו מתחלקים לחמשה סוגים: א) מחקרים בתולדות ישראל : "לתולדות עדת המערבים בירושלים" (תרס"ט); "היהודים בדמשק ומצבם הכלכלי והתרבותי" (תרע"ב); "לתולדות היהודים בסלוניקי" (תרפ"ד); "שבתי צבי, כתותיו ושרידי תנועתו בימינו אלה" (תרפ"ז); "תולדות היהודים בצפון אפריקה": במצרים, טריפוליטניה, תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו (בכ"י); "חלוצי העתונות היהודית והתנועה הלאומית במזרח ובצפון אפריקה" (בכ"י); מונוגרפיות של כמה אישים מפורסמים. (הולך ונדפס); "רבנו סעדיה גאון בספרות הערבית" (בכ"י); "אברהם גלאנטי" חייו ומחקריו (בצרפתית, איסטמבול תש"ז).

ב) מחקרים הנוגעים לא"י : "א"י וסוריה בימי מלחמת העולם הראשונה" (בעשרה כרכים, נדפסו כרכים א'-ג' בשנים תרפ"ח - תרצ"ה); "נגב יהודה" (בכ"י); "תולדות רעידות האדמה בא"י ובסוריה" (בכ"י); "ארבעים שנות היסטוריה בא"י" (בכ"י).

ג) בלשנות: מלון עברי-צרפתי (תרפ"ג, תרפ"ה, תש"ז); מלון צרפתי-עברי (תרצ"ג) ; מלון אנציקלופדי גדול צרפתי-עברי בעשרה כרכים בלוית תמונות (בכ"י); מלון עברי-ערבי (תרפ"ט); מלון ערביעברי (תר"ץ).

ד) מחקרים שונים : "ארץ רפאים" או מדורם של המתים אצל היהודים והבבלים - מושגי הקדמונים ע"ד השאול (תרע"ב); תולדות הספרות והעתונות הערבית בא"י ובארצות השכנות (בכ"י); "עקרי הספרות העברית והכללית בישראל ובעמים" (בכ"י) ; "התנועה הערבית מראשית צמיחתה עד היום" (בכ"י); "הדרוזים, חייהם, אמונותיהם, מנהגיהם ודרכי חייהם" (בכ"י); "פולחן המתים הקדושים אצל היהודים והמושלמים במזרח ובצפון אפריקה" (הולך ונדפס); "תולדות העתונות היהודית בשפה הערבית המדוברת במזרח ובצפון אפריקה" (עומד להדפס); "משלי אירסטו", ירושלים תש"ו.

ה) תרגומים : "המרד בהיכל השולטאן בקושטא בשנת תרל"ו" (תר"ע); "מסתרי ילדיז ודברי ימי תורכיה בארבעים השנים האחרונות" (תר"ע); "האלוף בעל הפלאות" תרגום הרומן "ל' קונט די מונטי קריסטו" מאת א. דיומה האב (תרע"ג); "חמשים שנות היסטוריה" מאת נרסיס לוין (תרע"ט-תרפ"ב); "ג'יל בלאס מסנטי לאן" מאת לי מאג' (תרפ"ו); "זילברמאן" - ספור מאת לקרטל (תרצ"א): "יוסף פרץ" - רומן מחיי יהודי קושטא מאת א. ח. נבון (תרפ"ו) ; "כלילה ודמנה" מאת הפילוסוף בידבה (תרפ"ו); "המקדש הנעלם" מאת אמה פאלייר (תש"ו). צאצאיו: אליהו ; לבנה אשת שלום גבאי; עליזה אשת ד"ר דניאל דינגוט; שמואל; יוסף.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 514). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/514